מאמר מאת ד"ר אורה גולן
סיפור מהקליניקה:
עומרי, בן 27, סיים את לימודיו באוניברסיטה לפני כשנה. בזמן הלימודים, הוא גר בקרבת האוניברסיטה ולאחר שסיים את התואר, חזר לבית ההורים לתקופה זמנית עד שימצא עבודה בתחום ויוכל לפרנס את עצמו. התקופה שהוגדרה כזמנית התארכה, מכיוון שעומרי עבד במספר עבודות מזדמנות והתקשה למצוא עבודה אחת להתמיד בה. נראה היה שהוא לא עשה מאמץ רב למצוא עבודה קבועה מכיוון שהמגורים בבית ההורים היו נוחים.
ההורים פנו למרכז אורה גולן לברר האם יש טיפול שיכול לסייע לבנם. מאחר ועומרי סרב להכיר בבעיה ולהגיע לטיפול הומלץ להורים להתחיל בטיפול בעצמם. פעמים רבות מחסומים רגשיים שמנהלים את ההורים, מזינים בצורה לא מודעת ובלי כוונה, התנהגות לא רצויה אצל הילדים, כולל התנהגות אצל הילדים הבוגרים. זאת למרות הכוונות הטובות של ההורים.
בסוף הטיפול של ההורים חל שינוי בבית. ההורים יזמו שיחה עניינית עם עומרי וביקשו ממנו לעבור לדירה שכורה כאשר סוכם ביניהם כי בשנה הראשונה לשכירות, הם ישלמו את שכר הדירה יחד עם הקלות נוספות (כמו האפשרות לקחת אוכל מהבית, לעשות כביסה בבית ועוד).
למרות שהרעיון כבר עלה בעבר, טרם הטיפול, ההורים לא היו מסוגלים לישם אופציה כזו כי הרגישו כאילו הם זורקים את הילד לרחוב. מאוחר יותר, רק אחרי שעומרי עזב את הבית, הם הבינו שגם להם היה קשה לשחרר את הילד ולא רצו שהבית יתרוקן.
לאחר שגם עומרי עבר את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים (אליו הגיע בחוסר רצון ובעיקר בשביל לרצות את ההורים), הוא הצליח להתמודד עם כישלון, תחרות וחוסר הצלחה שליוו אותו במשך תקופה מסוימת והחל לדאוג לעצמו, לקחת יוזמה ולחפש עבודה שמתאימה לו. כמו כן, עומרי הבין שהנוחות שהייתה לו אצל ההורים ניוונה אותו וכי עדיף לו לפתח מיומנויות של התמודדות עם קשיים שונים.
מומלץ להורים לעשות טיפול דומה כשהילדים עוד בגיל ההתבגרות, לפני שהם בוגרים ויוצאים לעצמאות. זאת מהסיבה כי לאחר השקעה רבה בילדים במהלך השנים, כולל השקעת משאבים רגשיים, מתרגלים לחיות איתם. כשהילדים גדלים ההורים חווים תחושת ריקנות, בדידות והרגשה שהם מיותרים. השלב הזה כמובן קשה עבור הורים רבים אבל אם נערכים אליו בצורה נכונה ומנטרלים את המחסומים מבעוד מועד, ניתן לעבור אותו בקלות מבלי לחוות את התחושות הלא נעימות.
סיפור מהקליניקה:
עומרי, בן 27, סיים את לימודיו באוניברסיטה לפני כשנה. בזמן הלימודים, הוא גר בקרבת האוניברסיטה ולאחר שסיים את התואר, חזר לבית ההורים לתקופה זמנית עד שימצא עבודה בתחום ויוכל לפרנס את עצמו. התקופה שהוגדרה כזמנית התארכה, מכיוון שעומרי עבד במספר עבודות מזדמנות והתקשה למצוא עבודה אחת להתמיד בה. נראה היה שהוא לא עשה מאמץ רב למצוא עבודה קבועה מכיוון שהמגורים בבית ההורים היו נוחים.
ההורים פנו למרכז אורה גולן לברר האם יש טיפול שיכול לסייע לבנם. מאחר ועומרי סרב להכיר בבעיה ולהגיע לטיפול הומלץ להורים להתחיל בטיפול בעצמם. פעמים רבות מחסומים רגשיים שמנהלים את ההורים, מזינים בצורה לא מודעת ובלי כוונה, התנהגות לא רצויה אצל הילדים, כולל התנהגות אצל הילדים הבוגרים. זאת למרות הכוונות הטובות של ההורים.
בסוף הטיפול של ההורים חל שינוי בבית. ההורים יזמו שיחה עניינית עם עומרי וביקשו ממנו לעבור לדירה שכורה כאשר סוכם ביניהם כי בשנה הראשונה לשכירות, הם ישלמו את שכר הדירה יחד עם הקלות נוספות (כמו האפשרות לקחת אוכל מהבית, לעשות כביסה בבית ועוד).
למרות שהרעיון כבר עלה בעבר, טרם הטיפול, ההורים לא היו מסוגלים לישם אופציה כזו כי הרגישו כאילו הם זורקים את הילד לרחוב. מאוחר יותר, רק אחרי שעומרי עזב את הבית, הם הבינו שגם להם היה קשה לשחרר את הילד ולא רצו שהבית יתרוקן.
לאחר שגם עומרי עבר את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים (אליו הגיע בחוסר רצון ובעיקר בשביל לרצות את ההורים), הוא הצליח להתמודד עם כישלון, תחרות וחוסר הצלחה שליוו אותו במשך תקופה מסוימת והחל לדאוג לעצמו, לקחת יוזמה ולחפש עבודה שמתאימה לו. כמו כן, עומרי הבין שהנוחות שהייתה לו אצל ההורים ניוונה אותו וכי עדיף לו לפתח מיומנויות של התמודדות עם קשיים שונים.
מומלץ להורים לעשות טיפול דומה כשהילדים עוד בגיל ההתבגרות, לפני שהם בוגרים ויוצאים לעצמאות. זאת מהסיבה כי לאחר השקעה רבה בילדים במהלך השנים, כולל השקעת משאבים רגשיים, מתרגלים לחיות איתם. כשהילדים גדלים ההורים חווים תחושת ריקנות, בדידות והרגשה שהם מיותרים. השלב הזה כמובן קשה עבור הורים רבים אבל אם נערכים אליו בצורה נכונה ומנטרלים את המחסומים מבעוד מועד, ניתן לעבור אותו בקלות מבלי לחוות את התחושות הלא נעימות.
