יום שבת, 30 באפריל 2016

חווית השואה אצל הדור שני והשלישי



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

הסבל שאנשים חוו בתקופת השואה הוא דבר שאין מילים לתאר אותו - כל העולם שלך מתמוטט ואתה נמצא בחוסר וודאות תהומי וחוסר ביטחון קיומי למשך שנים, החוויה הטראומטית הזו מהדהדת במשך דורות רבים.

היום דור שני לשואה כבר בוגרים, הרבה מהם כבר סבים וסבתות הנושאים עימם את הצלקות בצורות שונות:
  1. קושי לתפקד - חלק מהניצולים היו במצב קשה מאוד ולא הצליחו לתפקד כהורים. הילדים קיבלו רק את הצרכים הבסיסיים לקיום אך ההורים לא היו מסוגלים להעניק חום ואהבה ולכן חלק מהדור השני גם מתקשה לתפקד ונושא כאב פנימי.
  2. הילדים פסיכולוגים של ההורים - יש מטופלים שסיפרו שכילדים של ניצולי שואה הם הפכו בעל כורכם להיות מילדותם הפסיכולוגים של ההורים. חוו את הוריהם גם ברגעים הקשים כאשר הטראומה פרצה בחלומותיהם והיו צורחים מתוך שינה. הסיוטים והחרדות בסופו של דבר עברו גם לילדים.
  3. חוסר שמחת חיים בבית - היו הורים שלא דיברו בכלל והילדים מצד אחד לא היו חשופים לסיפורי הזוועה אך מנגד גדלו בבית ללא שמחת חיים וללא תקשורת ושיח.  כך גדלו הם להיות מבוגרים שלא מצליחים למצוא את שמחת החיים בתוכם.
  4. ניצולי שואה שאובחנו כמשוגעים - יש ניצולי שואה שהחוויות שעברו גרמו להם להתנהגות חולה ומוזרה והם נחשבו לאנשים משוגעים.  חלקם אושפזו בביה"ח לחולי נפש בגלל שלא הבינו את המצב שלהם ולא ידעו כיצד לטפל בהם, מה שהיום אנחנו קוראים לו פוסט טראומה. הילדים של אותם ניצולים גדלו בידיעה שההורים שלהם משוגעים וחששו שהמחלה תתפרץ גם אצלם. עד היום יש אנשים שחיים עם החרדות האלה וזה עובר לילדים, לפעמים בצורת אובססיביות, תוקפנות, התעקשות על דברים מיותרים ללא הסבר.
  5. כאב וסבל שעובר מדוד לדור - חלק מבני הדור השני מתמודדים עם כאב וסבל פנימי לא מוסבר למרות שעל פניו הכל בסדר והם הקימו משפחות ומתפקדים. הם לא מבינים מדוע הם סובלים ולא יודעים להסביר זאת.
  6. קושי להתמודד עם מצבי לחץ - אצל חלק מבני הדור השני אנו רואים את הקושי בצורה שונה: הכל בסדר יש שמחת חיים ומתפקדים. אך כאשר במהלך החיים מתרחש משהו מפתיע שקשה להתמודד איתו כמו מחלה קשה של בן משפחה, אובדן כלכלי או אובדן של מישהו לא בהכרח קרוב, הרבה פעמים זה טריגר שמעורר פתאום כל מיני בעיות וקשיים.

אנחנו במרכז אורה גולן נתקלים לא פעם בבני הדור השני והשלישי שמגיעים עם בעיה או קושי שרוצים לפתור, הם לא תמיד יודעים בהכרח מה המקור שלו ולא עושים את ההקשר לחוויות הילדות שחוו בבית. ניתן לטפל בקשיים אלו בעזרת נטרול מחסומים רגשיים.


יום שני, 25 באפריל 2016

מה לעשות עם החופש? חופשה משפחתית



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

החופש הוא כמובן הזדמנות נהדרת למשפחה להיות ביחד, לטייל ולבלות. אבל לעיתים בני המשפחה חוששים מהחופש המשפחתי ורואים אותו כאתגר לא פשוט שיש לצלוח. היום אולי יותר מבעבר היציאה לחופשה משפחתית מהווה אתגר מכמה סיבות:

  1. קושי לבלות יחד - התרגלנו להיות שקועים בתוך המכשירים ובעצמנו עקב הכניסה המאסיבית של הטלפונים החכמים והטאבלטים לחיינו. לכל אחד מבני המשפחה יש את סדר היום שלו, העיסוקים שלו והרצונות שלו כלומר גרים יחד אבל לא מבלים יחד ביום יום. כך גם איבדנו את הכישורים לבלות יחד בחופשה וכבר לא יודעים מה לעשות ביחד. במהירות חשים חוסר סבלנות ונכונות להתחשב בצרכים של האחר.
  2. סטנדרטים גבוהים מידי - התרבות המיידית של הכאן ועכשיו, אנחנו התרגלנו לצרוך גירויים רבים כל הזמן בקצב מהיר ולעיתים החופשה לא עומדת בסטנדרטים האלו ולא אטרקטיבית מספיק. חופשה אטרקטיבית הנותנת מענה לצורך של כל אחד יכולה להיות עם עלויות לא סבירות עבור המשפחה.
  3. פחדים וקשיים - לעיתים אחד או יותר מבני המשפחה מתמודדים עם קושי אובייקטיבי במהלך החופשה עצמה וכך יוצרים מגבלה על שאר בני המשפחה למשל:  מרגישים לא טוב בזמן נסיעה, פוחדים לטוס, פוחדים מחרקים או דבורים (וזאת העונה שלהם באביב...), פוחדים ממים ושחיה או מהחול בחוף הים, מפחדים להתרחק מהבית/ לנהוג וכו'...
  4. הילד המציק שהופך את הנסיעה לסיוט  - מציק לכולם, מפריע, מחפש להרגיז, מתנגד לכל דבר, מושך המון תשומת לב ומתיש את כולם ומכתיב לכל המשפחה את ההתנהלות בחופשה.
  5. קושי להתפשר - אחד מבני המשפחה מארגן חופשה אבל יש הרבה התנגדויות משאר בני המשפחה וכל רעיון נפסל עם המשפט: ״לא בא לי״. כאשר שואלים אותם מה היו מעדיפים התשובה הקבועה היא: ״לא יודעים״. כך מהר נגמר החשק לארגן חופש ולמרות ההתייעצות עמם בכל זאת לא מפסיקים לקטר במהלך החופש.

מטרת החופשה היא לנוח, לבלות ביחד, גיבוש משפחתי, לאסוף חוויות חדשות וזכרונות טובים. אם מסיימים את החופש בתחושה של עוד, למרות הריבים והקשיים, החופשה היתה מוצלחת ומגבשת. אם זו חופשה שגם שנים אחרי מדברים עליה בחיוב במשפחה והילדים גדלים להיות בוגרים עם זכרונות חיוביים מהילדות ומהחופשות המשפחתיות זה אומר שהחופשות היו מוצלחות.
לעומת זאת אם מסיימים את החופשה בתחושה שזו הייתה האחרונה, שאפילו אם ישלמו לכם לא תצאו שוב לחופשה עם בני המשפחה ועדיף לשבת בבית מלבלות איתם - יש בעיה. פעמים רבות זו תוצאה של מחסומים רגשיים שמנהלים את בני המשפחה ורעשי רקע שמונעים מהחופשה להיות מוצלחת ומהנה.

כאשר קשה לבני המשפחה לבלות ולהנות ביחד זה מונע התפתחות של תחושת קרבה, גיבוש ואינטימיות. כשהילדים לא חווים את זה במשפחה וכל אחד מרוכז בעצמו זה ישפיע על היכולת שלהם לפתח קשרים בריאים בעתיד.
מומלץ לזהות שיש בעיה, לא להתעלם ממנה ולטפל בה. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר למצוא פתרונות יצירתיים, לדעת איך להתפשר ועדיין להרגיש שמרוויחים ללמוד לבנות ביחד ולהעשיר אחד את השני.

יום שישי, 22 באפריל 2016

אכילה רגשית בחגים - 10 מכות הפסח


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אכילה רגשית היא מצב בו האוכל שולט בנו ומכתיב לנו כיצד לאכול, הוא למעשה זה שמנהל את הבחירות שלנו בכל הקשור לאוכל. מצב זה גורם למערכת יחסים לא תקינה עם האוכל, הוא בא כנחמה, כפיצוי, כתגובה ללחץ, רגיעה, שעמום ועוד.

בחג הפסח ניתן לראות את ביטויי האכילה הרגשית לפי 10 מכות::

  1. קושי להתמודד עם התכתיב לאכול רק מצות ומאכלים כשרים לפסח. ההתעסקות בנושא הזה של האוכל בחג לפעמים חסרת פורפורציות והתחושה היא כאילו נגזלו כל המאכלים הטעימים. לפעמים אין קושי לאכול מצות לפני או אחרי החג אבל האיסור עצמו במהלך החג יוצר קושי עצום.
  2. קניות אוכל מופרזות לחג והכנת כמות גדולה של אוכל שבסוף נזרקת לפח כי אין מי שיאכל כמויות כאלו. מחג לחג אין למידה וחוזרים על אותה התנהלות.
  3. צורך להראות שפע של אוכל. מוציאים המון כסף על אוכל אפילו עד רמה של לקיחת הלוואות כדי לעמוד בסטנדרטים. גם העבודה והטירחה להכנת האוכל היא לפעמים חסרת פורפורציה.
  4. שפע של אוכל בארוחת החג הכולל הרבה מטעמים יוצר קושי לאכול כמות משביעה ולהפסיק לאכול בזמן. במקום תחושת שובע נעימה מרגישים כאב, לחץ בבטן כבדות והרגשה כללית לא טובה כתוצאה מאכילת היתר.
  5. שפע המאכלים בארוחה בשילוב עם הרבה אנשים סביב השולחן. יש כאלו שחשים שלא ישאר להם והם חייבים להספיק להגיע מהר לכל המאכלים ולאכול מהר.
  6. כשנוסעים לטייל לוקחים ומכינים המון אוכל לדרך, בגלל החשש שאולי יהיו רעבים. זאת למרות שבכל מקום יש מסעדות וקיוסקים. יוצא שגם לוקחים הרבה אוכל וגם עוצרים במסעדות בדרך. תחושת ה"שמא לא יהיה" מנהלת אותנו בעוצמה רבה.
  7. רדיפה אחרי הילדים עם אוכל במקום לסמוך עליהם שידעו מתי הם רעבים ומתי לא.
  8. צפייה שאחרים יאכלו את האוכל גם אם לא רעבים כדי לא להעליב או לפגוע וכדי לא לזרוק אוכל.
  9. אוכלים כשמרוכזים בדברים אחרים למשל מול טלויזיה, לא קשובים לגוף, לא מרגישים את תחושת השובע ונוטים לאכול כמות גדולה.
  10. אחרי ארוחה יש רגשות אשם וחרטה על הנזק שגרמנו לגף.

החג למעשה הופך במקום חג החירות לחג השיעבוד כשאנחנו אלו שמשועבדים לאוכל.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לעשות בחירות נכונות ולבנות מערכת יחסים תקינה עם האוכל. הטיפול מתבצע בעזרת תמונות של אוכל. ניתן לעשות אותו עם תמונות של אוכל שמנהל אותנו. למשל עם מאכלים ספציפיים שלא ניתן לעמוד מולם. המטרה היא לא להפסיק לאכול, לא ליצור רגשות אשם, לא לתת דיאטות או הנחיות מה מותר ומה אסור, אלא לאפשר למטופל ליצור מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כדי שיוכל לאזן את הכמות והמזון הנכון והמזין עבורו.

מקרה מהקליניקה: שרה היא אישה בת 75 נמרצת ופעילה, הסבתא של המשפחה. היא סובלת מעודף משקל ונאבקת שנים עם משקלה. בד"כ כל המשפחה מתכנסת אצלה בחג. תמיד חשוב לה שלכולם יהיה מה לאכול גם לצמחונים וגם לאלו שלא אוהבים מאכלים מסויימים. היא מאוד אוהבת דברי מתיקה ושפע של אוכל ותמיד נוצרים בעקבות הארוחות אצלה קצת חיכוכים כשכולם מנסים לעשות מאמץ לא להיות חשופים לכמויות כאלה של אוכל. היא לא מצליחה לשחרר ולא מרגישה שהיא עושה את העבודה שלה אם אין שפע של דברי מתיקה ושפע של אוכל על השולחן. אחרי שעברה את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים  היא באה עם רעיון חדש שהציעה למשפחתה -  האם אפשר לוותר על מיצים מתוקים, לעשות יותר סלטים ולהוריד בקינוחים. שיהיה שפע אבל עם אוכל יותר בריא ומזין. אחרי שהציעה למשפחה היא נדהמה כמה כולם התלהבו מהרעיון של אוכל בריא וחששו להגיד לה להפחית בדברים מסויימים מתוך כבוד אליה.


יום שישי, 15 באפריל 2016

הצורך לשלוט



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לא כל האנשים נולדו שווים או דומים אחד לשני מבחינת האופי. יש אנשים (גברים ונשים), שיש להם את הצורך להיות הדומיננטיים בכל סיטואציה ולשלוט באנשים שסביבם. הדבר יכול להתבטא במגוון דרכים כאשר הקיצונית שבהן היא שליטה באמצעות מניפולציה של משחקי כוח והפחדה.
בסיטואציות חברתיות, הדבר יכול להתבטא בסכסוכים, ריכולים או בחלוקה לקבוצות, במידה מסוימת ניתן לראות התנהלות כזו בתוכניות הריאליטי כמו "הישרדות" או "האח הגדול". אנשים מתחלקים לקבוצות, לטובים ולרעים, וצריכים להתנהג לפי מערכת הציפיות של אותם אנשים דומיננטיים.

יתכן ואנשים אשר גדלו בסביבה רגשית לא בריאה, אינם יודעים להתרחק מגורמים שמשפיעים עליהם לרעה ולא יודעים כיצד להוביל את הקשר למקום חיובי. יתרה מזאת, הם עלולים להישאב לתוך הקשר הלא בריא הזה, המשעבד אותם רגשית. למשל הורה שעושה מניפולציה על הילד שלו, שתלוי בו מבחינה כלכלית. אותו ילד אינו מודע לעובדה שהקשר לא בריא שכן מדובר בהורה שלו, האדם שעליו הוא סומך יותר מכל. כאשר יגדל, אותו ילד ככל הנראה גם לא ידע לדרוש לקבל את היחס המכובד שמגיע לו, שכן אינו מכיר אחד כזה.
מערכת יחסים לא בריאה מסוג זה יכולה להיות גם במקום העבודה, כאשר המנהל מקשה בכוונה על העובד שלו מלהתקדם כתוצאה ממאבקי כוח כאלה או אחרים.

אורה גולן מספרת על זוג צעיר שלא מזמן נולד להם ילד ראשון - "הזוג בחר לגדל את ילדם בצורה מסוימת אך ההורים משני הצדדים לא היו מוכנים לקבל ולכבד את דרכם. למשל לשמור על תזונה בריאה ולא לחשוף את הילד לממתקים, לתת לו לבחור מה ללבוש במקום להכתיב לו, להסביר לו בכל פעם לאן הולכים ולתת לו להסתגל בקצב שלו למצבים חדשים. לא עזרו ההסברים של הזוג על כך שזאת הדרך הנכונה להם ובה הם בוחרים לחנך את ילדם, הוריהם המשיכו להעיר להם כל הזמן על דרך התנהלותם, במקום לתת להם להרגיש בנוח בגידול הילד. זהו מעגל שאינו נגמר וכמות האנרגיה המבוזבזת משני הצדדים רק מעיבה על הקשרים המשפחתיים. זה יוצר מתח לחץ ורעשי רקע רבים".

אותם אנשים שצריכים לשלוט באחרים, ככל הנראה לעולם לא יפסיקו. יתכן וגם הם גדלו בסביבה רגשית שתלטנית מניפולטיבית וכוחנית ולא ידעו זאת. לא תמיד קל להיות ערניים ולזהות סיטואציות בהן ההתנהגות מניפולטיבית באופן כזה או אחר.
הורים שמזהים התנהגות כזאת אצל ילדם צריכה להידלק להם נורה אדומה במידה והתנהגות זו אינה עוברת בגיל צעיר. זאת מאחר שזוהי התבגרות שאינה בריאה להם וזהו דפוס שאם לא מטפלים בו בזמן, הוא ימשיך וילווה אותם בכל מערכת חברתית ומקצועית בהמשך חייהם, הם יתנהלו בצורה לא מכובדת או מכבדת אחרים.

בתוך סיטואציות כאלו אנשים חשים כלואים ולא יודעים כיצד להתמודד איתן לכן מומלץ מאד להגיע לטיפול. האופציות שלהם לצאת לחירות חסומות בפניהם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות חדשות ומאפשר לצאת לחירות.

יום רביעי, 13 באפריל 2016

כיצד להתמודד עם חרם חברתי?



מאמר מאת ד"ר אורה גולן
חרם הוא צורת ניכור, השפלה, דחייה, בידוד ומידור חברתי שקיימת עידן ועידנים.
הגיעה אלינו למרכז אורה גולן סיוון תלמידת כיתה י' מצטיינת בלימודיה. נערה יפה מאוד עם עודף משקל. כשהיא מגיעה לבית הספר אין מי ששמח לקראתה ויאמר לה שלום, אין לה חברים כלל, אין אדם אחד שמדבר איתה. בית הספר מתקשה להכיר בבעיה ולטפל בה כי מבחינתו "אין בעיה", היא לא נושרת מהלימודים, להפך היא מצטיינת ויש לה ציונים טובים ואין הם יכולים להכריח אף אחד לדבר איתה. הם מתייחסים לכך כדבר פעוט וזמני שיחלוף מעצמו. זו טעות לחשוב שחרם הוא דבר זמני וחולף. מצב שעדיף לתת לילדים ללמוד להסתדר לבד, להתכשל ולהתגבר על הקשיים בעצמם. חרם חברתי גורם לפגיעה רגשית חמורה וצלקות רגשיות לכל החיים.
מגיעים אלינו למרכז אורה גולן אנשים בוגרים, בני 35-50 חכמים ומוכשרים שחוו חרם בילדותם וסוחבים את הפגיעה עד היום. הם חיים בפחד תמידי שיצחקו עליהם ושלא יקבלו אותם. זה מקשה עליהם מאוד לממש את הפוטנציאל שלהם.
החרם המודרני הוא הרבה יותר מתוחכם ופוגעני. הפגיעה היא כל כך קשה וחוסר האונים מול התופעה הוא כל כך גדול עד כדי שיתוק היכולת להגיב ולהתמודד מול החרם. העידן המודרני הביא איתו חידושים טכנולוגיים רבים ולכן "הזירות" החברתיות שילדים נמצאים בהן היום רבות יותר מבעבר. זירות אלו יכולות להיות למשל קבוצות "ווטסאפ" שמהוות במה לפגוע, להעליב ולהשפיל ילד מסויים, תמונות שמצלמים ומפיצים בתפוצה רחבה, הצקות, הדרה ממשחקים, דחיפות, גניבה של אוכל, זריקה של חפצים, צחוק, לעג. אלימות מילולית והתנהגותית השתכללה וקיבלה במה הרבה יותר גדולה בחרם המודרני כיוון שאלימות פיזית אסורה בחוק ופחתה למרות שלא נעלמה. אסור להתבלבל, חרם והשפלה זו אלימות והיא פוגעת מאד אבל קשה הרבה יותר להוכיח ולכן גם לטפל בה. הילדים הנתקפים מגיעים לבית הספר בהרגשת פחד ולחץ. ילדים אשר מפחדים להיות קורבנות החרם בעצמם נגררים ליצור את החרם או לשתף פעולה, גם התוקפים מתנהלים לעיתים מתוך פחד כדי למנוע את הפגיעה בהם.
למסגרות אין את הכלים, הזמן או המשאבים לטפל בדברים הללו. לעיתים אף חסרה הבנה עד כמה זו התנהגות פוגענית והרסנית. הילדים החווים את הפגיעה שומרים את התחושות בפנים ולא משתפים. הם מבלים זמן רב צמודים לטלפונים החכמים ולכן יש פחות אינטראקציה פנים מול פנים והמידע על הפגיעה גם לא מגיע לבוגרים- הורים ומורים שאמורים לטפל בנושא.
לא רק הילדים נפגעים מחרם בעידן המודרני. אנו פוגשים גם מורים שנפגעו מאמירות של ילדים ושל הורים כלפיהם, חלקם חסרי אונים וסובלים מאלימות מילולית קשה.
כיצד בכל זאת ניתן להתמודד עם הפגיעה?
בעזרת טיפול לנטרול מחסומים רגשיים ניתן ליצור חוסן רגשי הן אצל ההורה והן אצל הילד. מומלץ לטפל בפוגעים ובנפגעים. בעזרת חוסן זה ההורים והילדים יכולים להפעיל לחץ על משרד החינוך ובית הספר כדי שידאגו לכלים לזיהוי בעיות כאלו, לטפל ולמנוע אותן.



יום שלישי, 12 באפריל 2016

כיצד להתמודד עם הלחץ החברתי להוציא כספים כדי לשמור על מעמד הילדים?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בשנים האחרונות אנו עדים להתמודדות חדשה בקרב ההורים במימדים עצומים עם השפעה הרסנית והיא לחץ חברתי להוציא סכומי כסף גדולים כדי שהם וילדיהם ייחשבו במעמד חברתי מסויים.
ניתן למצוא את התופעה בראשיתה כשהילד הרך נולד, ההורים קונים בגדי תינוקות של המותגים הנבחרים, בגיל שנה עורכים לו יומהולדת מיוחד ומזמינים את כולם. מתחילות ציפיות חברתיות שמעכשיו חייבים לעמוד בהם. הציפיות והלחץ מתחילים בגיל שבו אין לילד הרך השפעה בכלל. 
הרבה מאוד ילדים והורים משתפים פעולה והם בכלל לא רוצים להיות חלק מזה. הם נשאבים לזה למרות שאין להם כספים לכך. אם אתה לא עומד בסטנדרטים אזי אתה לא נחשב מספיק. מכאן מעגל האשמה והבושה רק נוסק.
כשאנשים נכנעים ללחץ הזה אלו למעשה מחסומים רגשיים שמנהלים אותם וגורמים להם לעשות בחירות שאינן נכונות עבורם ומסיתים אותם מהמסלול שלהם.

המסגרות הפורמליות חסרות אונים מול התופעה. אין להן כלים או יכולת לשנות את המצב. כך לדוגמא, כדי להתמודד עם התופעה, הוחזרה התלבושת האחידה, אך כל מי שרואה תלמידים בדרך לבית הספר מבין שיש מספיק דרכים יצירתיות להעלות את הסטטוס החברתי שלא באמצעות החולצה האחידה.
חשוב להבין, כשאנו מקימים אירוע או הפקה שדורש מאתנו כוחות נפשיים רבים כמו גם תקציב גדול ואנו עסוקים, לחוצים ודואגים המשאבים הרגשיים שלנו תפוסים ונמצאים – בהפקה ולא בילד. האנרגיה נמצאת בעטיפה החיצונית שאינה משאירה מקום לסיפוק או לשמחה. כשאנו מתעסקים בעטיפה החיצונית נותרת ריקנות ונוצרת אומללות, בדידות וניכור.

במרכז אורה גולן אנו מטפלים מידי יום בהורים וילדים שנפגעו מתופעה זאת, מזהים את מקור המצוקה ומנטרלים מחסומים רגשיים.





יום שני, 11 באפריל 2016

מלווים אתכם לאורך כל הדרך – תחזוקה רגשית



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אחרי שסיימו את הטיפול שלהם, לא פעם חוזרים המטופלים למרכז להמשך טיפולים כדי לעשות תחזוקה רגשית. הם מספרים כי הטיפולים הנוספים שומרים על התחזוקה הרגשית באופן תדיר ועוזרים להם לעשות בחירות הנכונות להם, שכן הם מרגישים ממוקדים ויעילים יותר, לכן ממצים את הפוטנציאל שלהם ואף מגלים פוטנציאל שטמון בהם.

בכדי להבין מהי תחזוקה רגשית אסביר תחילה כיצד עובד הטיפול, כשאדם מגיע למרכז הוא מתאר את הקשיים ואת הדברים שמפריעים לו. בתחילת הטיפול ובעקבות הדברים שנאמרים, מציבים מטרות ובהמשך הטיפול, באמצעות סדרת שאלות, מוצאים היכן נמצאים המחסומים הרגשיים של כל אחד. באיזו תקופה נוצרו ובאילו נסיבות קרו. המערכת הרגשית זוכרת ומתייקת אירועים שקרו לנו במהלך החיים החל מתקופת העוברות ועד היום. הרבה פעמים מתגלים מחסומים רגשיים שנוצרו בשלבים מוקדמים של החיים ולאו דווקא בגילאים שהמטופל חושב. למשל אנשים מתארים שחרדת הטיסה נוצרה אחרי טיסה מפחידה עם הרבה טלטולים. מאחר ובירור האינפורמציה לגבי מחסומים רגשיים מתבצע במהלך הטיפול באמצעות כושר התנגדות השריר, הרבה פעמים מתגלים מחסומים בשלבים מוקדמים של החיים ולא בהכרח בשלב הטיסה המפחידה. כלומר המחסומים נוצרו בשלב מוקדם בחיים, נשארו רדומים והטיסה הייתה רק הטריגר שעורר אותה. לטיפול יש פרוטוקול קבוע ומסודר אך הוא נותן מענה אינדיווידואלי למגוון רחב של בעיות שמטופלים מתארים.

תמר ואלי (שמות בדויים), אמא ובן (בוגר) הגיעו למרכז לפני כמה שנים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עבור אלי שהוא בוגר. גילוי נאות, אני מכירה היטב את משפחתם כבר מספר שנים.
בפעם הראשונה, אלי הגיע לסדרת טיפולים במטרה להפחית את העומס הרגשי שהוא חווה. הוא סיפר כי הוא חש לחץ וכעס רב אך הוא לא הצליח להבין ממה הוא נובע.

במהלך הטיפול עלו מחסומים רגשיים שנוצרו בתחילת העוברות. ניסינו לברר עם תמר, אמא של אלי, האם היא יודעת על סיבה כלשהי לתחושותיו של אלי. היא סיפרה כי אלי נולד לזוגיות טובה ובשלה, היא ובעלה חיכו לו שנים רבות וברגע שגילו שהיא בהריון, הייתה שמחה גדולה בקרב כל בני המשפחה. למרות שבתחילה תמר לא הצליחה להיזכר בשום אירוע, במהלך הטיפול, היא פתאום נזכרה שבתחילת ההיריון, כאשר הלכה למעקב שיגרתי אצל רופא פרטי מומלץ, קרה אירוע שהלחיץ אותה מאוד. כאשר הרופא בדק אותה באולטרסאונד, הוא חישב לא נכון את השבועות וטען שאינו רואה דופק. תמר נלחצה מאוד ולקח לה זמן לקבוע תור לרופא אחר. הרופא הנוסף הרגיע אותה ואמר לה שהכל תקין אצל העובר ושככל הנראה, הרופא פשוט טעה. כל אותה תקופה בה תמר הייתה בסערת רגשות ונתונה ללחץ רב (מאחר והייתה בטוחה שמשהו אינו קשורה), ככל הנראה השפיעה על העובר. אותם מחסומים יכולים להישאר רדומים ולהיות פתאום פעילים בלי שנדע להסביר מדוע התעוררו קשיים, לחץ, כעסים, פחדים ועוד. מטרת הטיפול אינה לחפש אשמים אלא לנטרל את המחסומים הרגשיים כדי שיפסיקו לנהל אותנו וכך נוכל לחוש רוגע, נינוחות, מימוש פוטנציאל ועוד.
מומלץ לנטרל מחסומים רגשיים כבר בגיל צעיר (מגיל 6), כדי שלא יעיבו על חייו של הילד וישפיעו עליו בבגרותו.
מחקר שעקב אחר ילדים שנולדו לאמהות שהיו בהיריון במנהטן בזמן אירועי ספטמבר 2011 גילה שהילדים שגדלו הביעו סימני לחץ ופוסט טראומה רבים, בהשוואה לילדים בני אותו גיל מאזור שונה."

אלי ואימו חשו הטבה עצומה לאחר הטיפול ואלי הגיע להישגים שלא חלם בכלל. לאחר כמה שנים הם פנו אלי ושאלו האם ניתן להמשיך טיפול ולעשות סוג של תחזוקה רגשית. אלי תיאר שתחושת הרגיעה שחווה מהטיפול עדיין מלווה אותו אבל הוא מתמודד עם החלטות חשובות ורוצה לוודא שבוחר נכון. הסברתי לו שכמובן שאני לא יכולה לעזור לו בהחלטות אך אם נמשיך לעשות טיפולים ולנטרל עוד מחסומים רגשיים, גם אם אין תלונה מסוימת שעבורה יש צורך בטיפול, הוא יכול להפיק תועלת רבה מהטיפול בכך שישתמש בטיפול ככלי שעוזר לו להפחית רעשי רקע, מונע בזבוז זמן ואנרגיה והופך אותו ליותר יעיל, יצירתי וממוקד.
אלי אימץ גישה זו כדרך חיים וממשיך להגיע אחת לחודשיים שלושה. הוא מרגיש שטיפולי התחזוקה הרגשית שומרים אותו בפוקוס ועוזרים לו לקדם את עצמו בכיוון הנכון לו ולהוציא את המיטב מעצמו. גם תמר מגיעה לטיפול ארבע פעמים בשנה ומתארת שהטיפול שומר על תחזוקה רגשית והיא יותר מהר חותכת דברים, עושה החלטות והרבה פחות מבזבזת זמן ואנרגיה על דברים שוליים. היא ציינה שהיא במיוחד חשה שינוי כאשר היא נפגשת עם חברות שלא עשו את הטיפול. בעבר הזדהתה עם הקשיים שלהם וחשוב היה לה להיפגש לדבר ולקטר איתן על הדברים שהפריעו להן ולה. כיום היא חשה במקום אחר, אותם דברים כבר לא מנהלים אותה היא עברה הלאה ומעודדת אותן לעשות שינוי דומה.
הרבה מטופלים בוחרים מסלול של תחזוקה רגשית שכולל המשך טיפולים בנושאים שונים המותאמים אינדיוודואלית לצרכים של כל אחד. לטיפולים אלו ניתן להגיע ארבע פעמים בשנה או אחת לחודש חודשיים. טיפולי ההמשך עוצמתיים ומשפיעים לטובה על מטופלים מכיוון שהמערכת הרגשית שלהם מגיבה מהר מאד. הרבה מתארים שהם יוצאים מורווחים מכל טיפול.


יום שלישי, 5 באפריל 2016

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים לילדים ובוגרים שנמצאים על הקשת האוטיסטית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

עקב הקושי הרב להבין מה קורה לילדים ובוגרים על הקשת האוטיסטית אנשים רבים חושבים כי הם אינם מודעים לסביבתם החברתית ואטומים לחלוטין בתוך עצמם. גישה זאת אינה מועילה. ילדים ובוגרים אלו חווים קושי רב להתמודד עם החיים. החיים מלאי דרישות וציפיות. כללים, חוקים, הרגלים, כללי התנהגות ועוד.  הם אינם מצליחים לתרגם את מה שקורה סביבם ולהתנהג בהתאם לצפיות. לעיתים הם אינם מודעים לקושי, ולעיתים מודעים לכך שקשה להם להתנהל בעולם ולהתנהג לפי חוקי החיים. הם מרגישים את השוני שלהם והם אינם יודעים להגדיר אותו. המאחר וקשה לדעת מה הם מבינים וחווים כדאי להזהר מלדבר אודותיהם לידם, להמנע מהערות פוגעניות ומלצאת תוך נקודת הנחה שאין האוטיסטים מבינים. מהניסיון שלנו בטיפול בהם הם חשים קשיים ומתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם.
במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור ולהועיל להם להתמודד טוב יותר, לחוש רגועים ונינוחים יותר. חשוב לציין שאין כאן נס רפואי. הטיפול אינו יכול לפתור את התסמינים האוטיסטיים. עקב הקשיים שלהם הם חווים לחץ חרדות פחדים תגובות חסרות פרופורציה קושי להתמודד עם שינויים ועוד. הטיפול יכול לעזור להם לחוש יותר רגועים ונינוחים לשתף פעולה במצבים שבהם התקשו ולהתמודד טוב יותר עם קשיים ושינויים.
מטופל בן 13 שאובחן על הקשת האוטיסטית סבל מפחדים רבים, למרות אינטליגנציה גבוהה ולימוד במסגרת רגילה עם ליווי של סייעת. הוא פחד לצאת מהבית כשיש חרקים בחוץ וקשה היה לקחת אותו לאירועים או מקומות חדשים בגלל חוסר הוודאות. כל לחץ שהוא חווה גרם להתפרצויות בכי וצעקות וקושי להרגע. גם לאחר שהיה נרגע הפחד היה מתעורר בקלות שמע הסיטואציה תחזור על עצמה. לאחר הטיפול ההורים תיארו ילד חדש יותר רגוע, פחות התפרצויות, מצא בעצמו פתרונות כיצד להתמודד עם קשיים והצליח מהר יותר להרגע ממצבים מלחיצים. למשל הוא שם אוזניות עם מוזיקה במצב מלחיץ וזה הרגיע אותו. הוא לבד מצא את הפתרון וידע בעצמו מתי הוא צריך את זה.