יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

טראומה מעזיבה וקשיי הסתגלות בארץ חדשה

לאורך השנים אנו פוגשים במרכז אורה גולן מטופלים שעלו לארץ מקהילות שונות אך קשיי הסתגלות שלהם בארץ החדשה דומים. לפני מספר חודשים למשל, הגיעה לטיפול אנה (השם שמור במרכז), בת 50 שעלתה לארץ מברית המועצות לשעבר כשהייתה בת 9. אנה היום נשואה באושר עם 2 ילדים גדולים והגיעה לטיפול בשל הפחד שלה להתרחק מהבית. אנה מתארת כי כאשר הייתה מתרחקת מהבית או רק חושבת על נסיעה רחוקה, הייתה אופפת אותה תחושת לחץ, חרדה, בכי בלתי נשלט והיא לא הצליחה להבין ממה זה נובע. הפחד שלה מנע ממנה גם לנסוע לחופשות משפחתיות ואף פיתחה חרדת נהיגה.
מגיל צעיר, אביה של אנה לא היה בתמונה והיא גדלה בבית עם אמה וסבתה. כאשר אמה סיפרה לאנה כי הן עוזבות את מקום מגוריהן ועולות לארץ ישראל, היא השביעה אותה לשמור על כך בסוד שכן באותה תקופה, היו רדיפות מצד הממשל אחר היהודים שתכננו לעלות ארצה. נוכח הסכנה ששתי הנשים עם הילדה הקטנה עמדו בפניה - טרור כלכלי, סחטנות ואפילו איומים פיזיים, המשפחה כולה התנהלה תחת חשש גדול מאוד. אנה בתור ילדה קטנה הרגישה כי יש עליה אחריות גדולה לשמור את סוד העזיבה והיה לה קשה מאוד לעשות זאת בעיקר מול חבריה, שכן ידעה שיום אחד פשוט תיעלם מחייהם. שבוע לפני היום המיועד לעזיבה, שוטר, חבר של המשפחה, גילה להן כי מישהו הלשין עליהן וכי הן צריכות לעזוב במיידית את ביתן.
רק במהלך הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים, אנה הבינה פתאום כי רגע העזיבה הפתאומית את הבית בברית המועצות הוא שהשאיר בה צלקות וסימפטומים של פוסט טראומה. כל נסיעה שהרחיקה אותה מביתה הייתה מלווה בתחושות של חרדה ופחד. התרחקות או עזיבה של הבית הצטיירו בעיניה כמסע אל הלא נודע והמשמעות הרגשית עבורה הייתה שאולי לעולם לא תוכל לחזור. תחושות אלו נהלו אותה ללא סיבה רציונלית וזאת למרות שההתאקלמות של אנה בארץ הייתה מהירה וטובה, היא מצאה את מקומה והקימה משפחה. לאחר הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים אנה מעידה על עצמה כי הפחד ששלט בה סוף סוף השתחרר.

הסיפור של אנה מופיע בצורה דומה יחסית בקרב מספר מטופלים מברית המועצות לשעבר. חוסר הביטחון הכלכלי והשלטוני ששרר בזמנו במקום הולדתם, הרדיפות והפגיעות ביהודים, עזיבת החיים כפי שהכירו ברגע והסתגלות לתרבות שונה לחלוטין, כל אלו השאירו צלקות כאלה ואחרות המתבטאות בחרדות שונות המלוות אותם לאורך שנים. אנשים רבים נושאים את החרדות והקשיים הללו בפנים ולא מודעים לצלקות שנוצרו ולחשיבות לטפל בהן כדי ליצור חוסן רגשי להתמודדות.
מטופלים בגילאים שונים שעלו לארץ מאתיופיה למשל, מספרים גם כן סיפורים קשים מאוד על עלייתם. רבים מהם מתמודדים עד היום עם חרדות, לחץ ומתח שנשארו איתם נוכח המציאות הקשה של חייהם בארץ מולדתם, יחד עם קשיי ההסתגלות והאפליה שהם חוו בארץ. התרבות ומערכת החוקים שהיו רגילים אליה בארץ מולדתם שונה לחלוטין ממערכת החוקים הקיימת בישראל ונוסף לכך, המראה והסטיגמות שצריכים להתמודד איתם בארץ הבליט את ייחודיותם ולעיתים רבות, הפך את הסתגלותם לקשה עוד יותר. גם בתוך המשפחה המעמדות פתאום התערערו שכן הצעירים קיבלו מעמד חזק יותר בארץ, מעמד שרק המבוגרים זכו לו בעבר. לרבים מהעולים מאתיופיה נדרש זמן רב להתמודד עם מערכת הלחצים והדרישות החדשות. גם הצעירים היו צריכים להתמודד עם סיטואציות שלא הכירו – נוכח השינוי בחוץ היו צריכים לשמור על המשפחה מלוכדת אך גם להוביל לשינוי כדי להתאים לתרבות החדשה.

בשני המקרים, לא מדובר בקהילות מוחלשות אלא באנשים אמיצים, חזקים וחדורי מוטיבציה להצליח במקום חדש נוכח הקשיים והשינויים שנתקלו בהם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר להתמודד עם המציאות, להתחזק מול הקושי, להגיב בפרופורציה ולממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד מאיתנו כדי שנוכל לקבל את הבחירות הנכונות עבורנו. הטיפול מאפשר גם לנטרל את המחסומים הרגשיים שהמטופלים אפילו לא מודעים אליהם אך גורמים להם להישאר באותו מצב רגיש.



יום שני, 21 בנובמבר 2016

מפרידים כוחות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כאשר אנו נמצאים בקשר ארוך טווח, אנחנו נקשרים לבן או בת הזוג ומפתחים ציפיות ותקוות מסוימות לגבי העתיד. ככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, כך עולות הציפיות שלנו ובמידה והקשר מסתיים – הפרידה עלולה לטלטל את בני הזוג. פעמים רבות, בין אם הפרידה נעשתה בהסכמת שני הצדדים ובין אם ביוזמה של אחד מבני הזוג, פרידה כזו גורמת לכאב רגשי גדול ועמוק מאוד. אנשים מסוימים מתקשים להתמודד ולהתגבר על הכאב, והדבר עלול להשפיע על תפקודם ואפילו על בריאותם. במקרים בהם מדובר בבגידה או בהתנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג, או אפילו הידיעה כי הצד השני כבר המשיך הלאה – מעצימים את הקושי להתמודד ולהתגבר נוכח תחושות הפגיעה והעלבון.
יש מצבים בהם צריכים להמשיך להיות בקשר עם האקס (ילדים משותפים או קשרי עבודה), וסיטואציה זו מעוררת את הכאב כל פעם מחדש. יחד עם זאת, לאנשים אחרים קשה יותר דווקא כאשר הקשר עם האקס נותק באופן פתאומי ובצורה חדה, וכעת הם צריכים למחוק ברגע את כל הזיכרונות והחוויות מהזמן המשותף שלהם ביחד.
בחלק ממערכות היחסים, כשכבר מבינים שיש בעיות שלא ניתן לגשר עליהן אבל צד אחד לא מעוניין להיפרד, לעיתים מנסים להשתנות ולהתאים את עצמם כך שימשיכו לאהוב ולקבל אותם. ביקורת מתונה על התנהגות בן או בת הזוג במערכת היחסים היא סבירה, אך לא ניתן לשנות את אופיו של האדם בשביל ליצור שלום בית ולא ניתן לגרום למישהו לאהוב אותנו יותר. קל ליפול לטעות זאת וכשזה קורה, אנחנו בעצם שוחקים ומאבדים את העצמי שלנו.
הטיפול במרכז אורה גולן – לשים איקס על האקס – נועד בדיוק בשביל לשחרר כאב רגשי שנובע ממערכת יחסים שנגמרה. הטיפול עצמתי מכיוון והוא מאפשר למטופל להמשיך הלאה ולעשות את הבחירות הנכונות עבורו.

מספר דוגמאות למטופלים שעברו בהצלחה את הטיפול:
לפני 3 שנים גבע ודנה (כל השמות שמורים אצלנו), זוג בשנות ה-40 לחייו, הגיעו יחד לטיפול. הם התחתנו בגיל צעיר, הביאו ילדים ופתחו עסק משותף ביחד. ללא סיבה ניכרת לעין, דנה התחילה להתרחק מגבע וברגע שהוא שם לב לכך, הוא ניסה לעשות כל מה שביכולתו כדי לשמור על מערכת היחסים שלמה. גבע העיד כי הם תמיד היו חברים טובים וכי באמת לא הייתה סיבה ספציפית לסיום הקשר. יום אחד, דנה הודיעה כי היא לא מעוניינת בקשר אינטימי מכל סוג שהו ושהיא רוצה להיפרד. גבע לא יכל להתמודד עם המחשבה שאחרי שהם יפרדו, היא בכל זאת תתחיל זוגיות חדשה ומחשבה זו העיקה עליו כל כך, עד שהוא כמעט ולא תפקד. לאחר הטיפול, גבע מעיד על עצמו כי הצליח לנתב את המחשבות שלו לכיוונים אחרים ולמלא את החיים שלו בתוכן חדש. הוא נפתח לאפשרויות חדשות וכיום לאחר 3 שנים, גבע מצא זוגיות חדשה ואילו דנה שעדיין לא מעוניינת בקשר חדש, מתארת שחיה יותר בשלום עם עצמה.

רבקה, הגיעה לטיפול לאחר 16 שנות נישואין ושני ילדים משותפים. היא העידה כי תמיד חשבה שהזוגיות שלה הייתה טובה ובריאה. במהלך השנים דאגה לחברה קרובה שהייתה מגיעה לעיתים קרובות לבקר אותה בביתה. החברה הייתה גרושה ולאחר זמן מה, בעלה הודיע לה בפתאומיות כי הוא עוזב את הבית ועובר לחיות עם חברתה. הכאב ותחושות הפגיעה שרבקה חוותה משני הצדדים היו כה עוצמתיים שהיא חשבה שלעולם לא תוכל להמשיך הלאה. לאחר הטיפול, רבקה מעידה על עצמה כי היא מצליחה להתמקד בעצמה ובדברים שחשובים לה, עובדת על הצבת גבולות ובניית אימון מחודש באנשים.

חנן, עבר את הטיפול אחרי שאשתו עזבה את הבית, לאחר 15 שנות נישואין. ללא הודעה מוקדמת, אשתו הודיעה לו על כך שהיא התאהבה באשה ושהיא עוזבת את הבית בשביל לחיות איתה את חייה. ההודעה על השינוי המפתיע והדרסטי, השפיע קשות גם על חנן וגם על בנותיהם המתבגרות. בעזרת הטיפול, המאתר את החסמים הרגשיים בצורה מאוד ממוקדת, חנן מעיד על עצמו כי הוא השתחרר מתחושת הבגידה וממשיך הלאה.




יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

היכולת לסלוח

מאמר מאת ד"ר אורה גולן


בשביל שנוכל לסלוח למישהו, על מעשה שעשה ופגע בנו, עלינו לעבור תהליך שכלי ורגשי, אחריו לא נרגיש עוד פגועים או כועסים על האדם הפוגע.
כאשר נסלח למישהו, אין הדבר אומר שהמעשה שפגע בנו תקין, אלא כי הצלחנו בתהליך הסליחה - שחררנו את הכעס, העלבון והכאב והמשכנו הלאה.

זה אולי נשמע דבר פשוט, אבל יש מצבים בהם קשה לנו מאד לשחרר ולסלוח. לפעמים אנו אפילו לא מוכנים לשקול את האפשרות הזו, ואז אנחנו עלולים להישאר עם התחושות הלא נעימות, לאגור אותן בתוכנו ולסחוב אותן איתנו במשך שנים. במקרה כזה, אנחנו בראש ובראשונה פוגעים בעצמנו שכן אנחנו לא מאפשרים את שחרור הכאב ואת האפשרות להמשיך הלאה. אגב, אנחנו נוטים "לפתוח חשבונות" עם האנשים הקרובים אלינו במיוחד, שכן הפגיעה קשה וכואבת יותר כאשר האנשים שהכי סמכנו עליהם פתאום פגעו בנו או התנהגו בצורה לא ראויה. אם נוכח הנסיבות, אנחנו מחויבים להיפגש עם אותו אדם לעיתים קרובות (אדם מהמשפחה לדוגמא), סיטואציות אלו יקשו עלינו יותר והתחושות והכעסים שלנו יכולים להימשך זמן רב מאוד ולהפריע למהלך חיינו ואף לפגוע בבריאותנו. 

לפני אי אלו שנים, כשהיינו ילדים, לסלוח לחבר לאחר מריבה בא לנו בטבעיות ובקלות. ככל שאנו מתבגרים, אנחנו מאבדים את המנגנון האוטומטי שאפשר לנו לשכוח שנפגענו, להתנתק מהרגשות השליליים ברגע ופשוט להמשיך הלאה. ללא אותו מנגנון אוטומטי, עלינו לעבור תהליך של סליחה שיאפשר לנו לשחרר את המעמסה הרגשית והתחושות השליליות המעיבים עלינו ומפריעים למהלך חיינו התקין. 
במהלך הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים ניתן לקיים תהליך של סליחה. גם אם הקושי לסלוח הוא עצום ונראה בלתי אפשרי, הטיפול יוצר את השינוי ומאפשר את הריפוי. התהליך הוא עצמתי וההדים שלו מורגשים לא רק באותו הרגע אלא גם לאורך זמן. אדם המעוניין לעבור את התהליך יגיע לטיפול עם רשימה שמית של אנשים, מהם הוא חש פגוע. אין הגבלה על כמות השמות שכן ישנם אנשים המגיעים עם רשימה של 5 שמות וישנם אנשים המגיעים עם רשימה ארוכה מאוד של כ-100 שמות ואף יותר. כשמרכיבים את הרשימה חשוב לכלול את כל מי שנפגענו ממנו במהלך החיים, כולל אנשים שנפטרו או שאנחנו לא בקשר איתם כיום, וגם כאלו שפגעו בנו וסלחנו להם.
קיימים אינספור סוגי פגיעות שאנשים חווים, כמו מניפולציה רגשית, השפלה, חרם, נטישה, דחייה, שיפוטיות, ביריונות, חוסר כבוד, אפליה, בגידה, רמאות, אלימות ועוד. מכיוון שכל אדם הוא שונה, אנשים מסוימים רגישים ונפגעים יותר מאחרים בסיטואציות כאלו ואחרות ולכן, דברים שעלולים להיראות כשוליים לרובנו יכולים להיתפס בעינם כפוגעניים. כך למשל קרה כאשר שי, גבר בן 40, הגיע למרכז במטרה לקיים תהליך של סליחה מול חבר שבגיל 20 לא הזמין אותו למסיבה בביתו. למרות שעבר זמן רב מאז והם כבר לא בקשר, התחושות הקשות העיקו עליו וליוו אותו לאורך שנים.
אנשים שחוו את טיפול הסליחה במרכז אורה גולן פעמים רבות מתארים כי הם מרגישים כאילו לא רק עליהם עבר שינוי לטובה, אלא גם על האדם שפגע בהם (שכלל לא טופל). משהו באדם האחר השתנה לטובה ולמרות ששמענו את המשפט הזה לא מעט פעמים, זה עדיין מפתיע אותנו כל פעם מחדש.
לא תמיד אנחנו יודעים להגדיר מה כובל אותנו אך חשוב מאוד לשחרר את הכבלים כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל שלנו, וגם כדי לשמור על בריאותנו.



יום שני, 26 בספטמבר 2016

משפחה לא בוחרים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לא סתם אומרים שאת המשפחה אנחנו לא בוחרים. כל משפחה היא ייחודית ושונה וכמה שננסה (או לא ננסה) להתכחש לזה - לכל משפחה השפעה כזו או אחרת על אופן התפתחותנו והתעצבותנו בהמשך.
כשאומרים סביבה טובה ובריאה לגדול בה, מתכוונים למשפחה תומכת, שיודעת לכוון ולהדריך את בני המשפחה לדרך הנכונה או להעיר בצורה בונה ומלמדת. כאשר בני המשפחה מרגישים חשובים, משמעותיים ואהובים, הביטחון העצמי שלהם גדל ומאפשר להם לצמוח ולהגיע להישגים וכמו כן, לבחור אנשים חיוביים ודומים להם שיקיפו אותם בבגרותם. לצד זה, ישנן משפחות שלא יודעות לתמוך או למלא את צרכי בני המשפחה. חלק מהקשיים אצל אנשים אשר באים ממשפחה כזו (או הצטרפו אליה בנישואין), הוא שעליהם להתמודד עם מניפולציות רגשיות, ביקורת וסביבה מתוחה בין בני המשפחה. כאן תקופת החגים, המסמלת לרובנו חגיגיות ובילוי עם המשפחה, יכולה להצטייר כמעמסה רגשית וליצור מתח נוכח המחויבות של קיום המפגש. משפחות מסורתיות למשל, אשר קיימת בביתן אווירה מתוחה כזו, נאלצות להתמודד עם קושי נוסף במפגשים המשפחתיים בחגים, שכן לא נוסעים בחג ובשבת ולכן מחויבים להישאר עם המשפחה למספר ימים.
כשמערכת היחסים בתוך המשפחה לא טובה, הדבר יכול להעיב על כל בני המשפחה וליצור חיכוכים ואי נעימויות. אם יש מתיחות בין ההורים או עם החמות, אפילו הישיבה של כל המשפחה סביב שולחן החג עתידה להיות ההפך מחגיגית ושמחה. לא רק מריבות בין בני משפחה שונים עלולים להעיב על האווירה המשפחתית, גם ביקורת יתרה בתוך המשפחה (על אופן הלבוש, חינוך הילדים, מקום המגורים וכו'), פוגעת במערכת היחסים ומורידה את המוטיבציה של הצד המבוקר להשתדל ולהשקיע במערכת היחסים. גם אם יש מקום לביקורת, כדי לעודד אדם בוגר לעצמאות או כדי לתת הכוונה במטרה למנוע התנהלות לא תקינה, יש זמן, מקום ודרך לעשות זאת.

מספר פתרונות שניתן ליישם במקרים כאלו בתוך המשפחה:
- צמצום זמן הארוחות המשפחתיות (במידה ואפשרי). בכך, עדיין מכבדים את כל המשפחה ומגיעים לארוחה אך לא נשארים לזמן ממושך, שכן המפגש עלול יהיה להפוך ללא נעים.
- הזמנה של אנשים אהובים נוספים לארוחה והרחבת מעגל הסובבים איתם מרגישים בנוח לשבת ליד השולחן. - לעיתים מודיעים מראש כי את החג הנוכחי או הבא לא יעשו עם המשפחה המורחבת ובוחרים לחגוג לבד או בתא המשפחתי המצומצם.
אין הצדקה לשלם מחיר רגשי עמוק, מעיק ומכביד ממפגש משפחתי. כאשר האווירה בחיק המשפחה לא נעימה, אנחנו ממליצים להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול יוצר חוסן רגשי אצל המטופל ומאפשר לו למצוא את הפתרונות הייחודיים והמתאימים לו, כדי שלא יגיע שוב לאותם מצבים בהם חש אומלל וחסר אונים במפגשים המשפחתיים.

בהזדמנות זאת, נרצה לאחל שהחגים הקרבים יביאו בחובם מנוחה, שמחה ורגיעה.



יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

כיצד להתמודד עם הכנסת אדם מבוגר למסגרת טיפולית?

"גיל הוא סוגיה של מחשבה, לא שינוי. אם אתה לא חושב על זה, זה לא משנה" מארק טוויין

לא מעט אנשים נתקלים בקושי לא מבוטל בהגיעם לגיל מבוגר בהתמודדות עם מכשולי הגיל. לרוב לא רק הם מתמודדים עם סוגיה זו אלא גם ילדיהם שנרתמים לעזרה ורוצים להיטיב עם הוריהם. לא אחת יש מגבלות פיזיות איתן האדם מתמודד ביניהן - קושי פיזי ללכת, לעמוד, לראות, לשמוע, לזכור, להכין אוכל ולעשות מטלות בסיסיות במשק הבית ללא עזרה. גם הבדידות היא תופעה שלא פעם אנו פוגשים בגילאים המבוגרים כאשר אחד מבני הזוג נפטר, החברים והמכרים כבר לא ניידים כבעבר והתחושה הלא נעימה של הלבד נהיית אורח קבוע בבית.
לכן, היום יותר ויותר אנשים בוחרים באפיקים שונים להפיג את הבדידות ולקבל עזרה החל מעזרה בבית ועד יציאה מהבית ומעבר לדיור מוגן בו יש גם מערכת של עזרה פיזית וגם מערך חברתי עשיר.
מי שתמודד עם השלב הזה בחיים נתקל בהחלטה לא קלה שטומנת בחובה הכרה במצב החדש, בכך שהאדם נזקק ואינו עצמאי. לא פעם אנשים דוחים את החשיבה וההתמודדות עם השינויים ועם קבלת ההחלטה של לצאת מהבית או להכניס עובד פנימה. הדחיה בקבלת ההחלטה עלולה להיות כל כך משמעותית עד כי האדם מגיע למצב בו הוא אינו צלול ויש צורך שקרובי המשפחה יקבלו את ההחלטה בשבילו או שיש צורך בקבלת החלטות תחת לחץ. מצב כזה מכביד מאוד גם על האדם הזקן וגם על הקרובים אליו כי יש לעיתים קושי ממשי למצוא פתרונות דיור הולמים ומותאמים גיאוגרפית, נפשית ושניתן יהיה להתחייב אליהם גם כלכלית.

יש לא מעט מטופלים שבאים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי להצליח לעשות את הצעד לקראת המצב החדש ולבחור נכון מבלי לדחות את ההחלטה בלי סוף. כדאי לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים בכדי לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך חרדה שמנהלת אנשים בסיטואציה הלא פשוטה הזו. אם הם מסתגלים להחלטה ומרגישים טוב איתה אז קבלת ההחלטה והיישום שלה הופכים למשהו הרבה פחות קשה שהם יכולים להרגיש איתו הרבה יותר טוב.
למידע נוסף לחצו כאן



יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

"מעט מאוד נדרש כדי להגיע לחיים מאושרים; זה הכל בתוכך, בדרך המחשבה שלך" – מרקוס אורליוס

ד"ר אורה גולן שלום וברכה,
לאחר סיום הרצף הטיפולי הבסיסי אצלכם, ברצוני להודות לכן על הטיפול המקצועי והיעיל שלכן בי, אשר תוצאותיו באות לידי ביטוי באופן ברור באופן תפקודי בחיי היום יום כעת, ובהמשך אני מעריכה שישפיעו על מהלך חיי הכולל.
הגעתי למפגש הראשון איתך כואבת רגשית, מלאת קושי ותסכול ומחוסרת שינה לגמרי, לאחר התמודדות קשה וארוכה עם טיפול באבי כחולה בסרטן במשך מספר שנים ועם פטירתו בקיץ האחרון.
לאחר הטיפול הראשון אצלך, התחלתי לישון שינה ממשית ורצופה- חוויה מתקנת לאחר שנים רבות של חוסר שינה ועייפות כרונית.
בחרת מטפלת עבורי, לאחר שהצגתי בפניך את צרכי הרגשיים והרציונליים ורצוני במטפלת מנוסה ובעלת גישה מתאימה לקווי המתאר של אופיי.
בחירתך היתה מתאימה באופן חד משמעי. החוויה הטיפולית והמקצועית היתה מעולה. הידע המקצועי, המיומנות הברורה כמטפלת בשיטה שלך, האוזן הקשבת שלה, הרגישות לצרכיי וההבנה שהצורך שלי בהסבר בכל שלב משלבי הטיפול חשוב לי מאד, בנו את האמון שלי בה כמטפלת ואפשרו את הצלחת הטיפול.
כיום, הנני שלווה ואופטימית יותר, הצלחתי לאזן חלק ממערכות היחסים שלי עם בני משפחתי, התחלתי לקבוע "פגישות עם עצמי" ולעמוד על כך שהן תתרחשנה והתחלתי לאהוב את עצמי.
הנני חשה שמצבי הנוכחי יכול לשמש קרקע פוריה ויציבה יותר לצמיחה אישית מחודשת בכל התחומים בהם אני רוצה להוביל שינוי מהותי בחיי.
על כן, החלטתי להמשיך לקבל טיפול אצלכם בתחומים נוספים ומקוה שאצליח עם התשתית הרגשית הרגועה והבריאה יותר שלי היום, לצמוח באופן מעשי ולחוש תחושת הצלחה אמיתית.
לבסוף, ברצוני להודות גם על ההתנהלות הלוגיסטית והארגונית של המרכז שלך. לוחות הזמנים מדויקים להפליא, תיאומי הפגישות, המידע על הרכבת הרלוונטית להגעה, האיסוף מתחנת הרכבת, ההגעה למרכז בזמן והגישה השירותית האיכותית והרגישה של המזכירות, הנהגת וכל שאר הצוות במקום. זוהי חוויה נדירה בחיי היום יום בארצנו וראויה לשבח.
                                                                       בכבוד רב ובהערכה רבה
                                                                                         סימונה


הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות. מחסומים רגשיים באים לידי ביטוי באופנים שונים כגון: תקיעות, לחץ, חרדה, דאגנות, מצבי רוח כעסים ועוד. דומה הדבר לאדם שעומד בצומת דרכים ויכול למעשה לבחור ללכת לכל כיוון. כאשר מחסומים רגשיים מנהלים אותו הוא נעול רק על כיוון מסוים וגם אם מבין שניתן להתנהל אחרת לא מסוגל לשנות זאת. הטיפול אינו פוסל את הכיוון שמנהל את המטופל וגם אינו מנסה לשנות או להכתיב כיוון אחר. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות כך שכיוונים שהיו חסומים נפתחים ומטופל יכול לבחור בהם בלי מאמץ ובלי השקעה. זה פשוט קורה בטבעיות לעיתים אפילו מבלי לשים לב. למשל במקום להגיב בלחץ וחרדה פתאום ניתן גם להיות רגועים במקום הצורך להיות בשליטה ניתן פתאום לשחרר שליטה.
למידע נוסף על הטיפול לחצו כאן



יום שבת, 27 באוגוסט 2016

כיצד להתמודד עם הקושי ללכת לבית הספר?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן


אנחנו עומדים בפני פתיחתה של שנת לימודים נוספת. כמו בכל שנה ובכל גיל - ילדים והורים חשים בהתרגשות, של התחדשות וצמיחה. בית הספר מעניק הרבה אפשרויות: מכין לחיים, חושף אותנו למקצועות שונים ומגוונים שמגדילים את הסיכוי לבחור בתחומי עיסוק המתאימים לנו, מלמד אותנו לחשוב ולשאול. דבר חשוב לא פחות הוא שבית הספר מאפשר לנו להכיר ילדים בני גילנו וכך נותן לנו הזדמנות לפתח את הכישורים החברתיים שלנו.
מגיל הילדות ועד הבגרות בגן, בבית הספר, בצבא, בשרות הלאומי ובאוניברסיטה אנו נמצאים במסגרות המספקות לנו חשיפה לבני גילנו ללא כל מאמץ מיוחד מצידנו למצוא אותם. כך יש לנו הזדמנות להיות באינטראקציה חברתית משמעותית במשך רוב שעות היום, לרכוש מיומנות חברתית וליצור חברויות המלוות אותנו שנים רבות, לעיתים עד בגרותנו - מה שנקרא "חברי ילדות". מיומנות חברתית זה דבר מורכב ומסובך וכולל למשל את היכולת ליזום קשרים חברתיים, לשמור עליהם, לפגוש חברים מחוץ למסגרת שיוצרת עבורנו את המפגש ולחוש אהובים ומקובלים בקרב החברים שלנו. מיומנות חברתית היא גם היכולת להתקרב למי שנכון לנו ולהתרחק ממי שנכון לנו כאשר הדגש הוא על איכות הקשרים ולא הכמות.
האינטראקציה החברתית בגיל צעיר חשובה לפחות כמו ללמוד לקרוא ולכתוב. כמו שאדם ללא יכולת לקרוא ולכתוב יתקשה להשתלב בעבודה ולהתפרנס, כך אדם ללא כישורים חברתיים עשוי להיות מוגבל ביכולת שלו לפרנס את עצמו ואת המשפחה שלו ולהיות מאושר. לעיתים אני פוגשת בטיפול אנשים בוגרים ללא כישורים חברתיים וללא חברים. אין להם את הכלים והידע ליצור חברויות.
מי שלא מנצל את השנים הצעירות בכדי לרכוש ולשפר כישורים חברתיים וליצור חברויות עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם קושי גדול. בגיל הבוגר קשה יותר לפתח כישורים חברתיים ויש פחות הזדמנויות לכך. מקומות העבודה לא תמיד מאכלסים עובדים רבים או בני אותו גיל ולא תמיד מוצאים חברים של ממש במקום העבודה.
בעייה נפוצה שאנו מטפלים בה בקליניקה היא ילדים שיש להם קושי ללכת לביה"ס. זה מתבטא בחוסר רצון ומוטיבציה לקום בבוקר, מרבים בתלונות על כאבי בטן וראש ותחושות פיזיות לא נעימות, פחדים, קושי לשחרר את ההורים ועוד. אנו פוגשים ילדים שלא הולכים לביה"ס שבועות וחודשים במצטבר. חשוב להבין שקושי ללכת לבית הספר או התנגדות לכך מעידה על מצוקה. לא תמיד הילד יודע להסביר את הקושי, הוא חש אותו ומבטא אותו בהתנגדות ללכת לבית הספר.
הסיבות להתנגדות של הילד ללכת לבית הספר רבות ומגוונות: קושי בדחיית סיפוקים, הילד חווה הצקות או בריונות, קושי עם מורים, קושי בהבנת החומר הנלמד, פחדים, בעיות התנהגות ושמירה על גבולות, התנגדויות של גיל ההתבגרות ועוד. יש ילדים ביישנים וסגורים המתמודדים עם חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך ולכן חוששים להגיע לביה"ס ולהיות באינטראקציה חברתית. לפעמים זה לא קשור כלל לבית הספר אלא לאירועים בחיים, ילדים שחוו דברים לא פשוטים המשפיעים עליהם כמו תאונה או משבר בתוך המשפחה שגורמים להם לא לרצות לצאת ולהחשף חברתית.  
חשוב להורים להיות ערניים, כאשר הם מזהים סימני מצוקה ראשוניים שנמשכים יש להתייחס ולדבר עם הילד. באמצעות הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עזרנו להרבה ילדים ובוגרים צעירים להשתלב במסגרת, לחזור לבית הספר, לשפר כישורים חברתיים ולהנות מהמפגש החברתי שבית הספר מזמן. אני תמיד אומרת שכישורים חברתיים חשובים יותר מהשגים לימודיים כי בסופו של דבר אנחנו עובדים עם אנשים וחיים עם אנשים וצריכים לדעת כיצד להסתדר איתם.  
לקריאה נוספת על שיטת הטיפול לחצו כאן




יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

איך הורה מתמודד כאשר נודע לו שהילד שלו עבר פגיעה מינית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן
סיפורי מקרה מהקליניקה:
מטופלת ותיקה יצרה איתי קשר ותיארה שבתה בת הארבע עברה פגיעה מינית. בזמן שהותה בבית חברתה בן הזוג של האם התעסק איתן בצורה לא ראויה. הילדה ניחנה ביכולת וורבלית גבוהה ולכן סיפרה את הסיפור להוריה. הסיפור גרר אחריו סערת רגשות גדולה מאוד משני הצדדים, ההורים התקשו לעכל שהילדה שלהם חוותה פגיעה ובצד השני (של הפוגע) המשפחה חוותה הכחשה מוחלטת ואף האשימו את משפחת הילדה בהוצאת דיבה.


מטופל בן 29  דיווח על קשיים רבים עם עצמו, ביכולת שלו לבנות זוגיות, להגדיר את הזהות המינית שלו ועוד. הוא תיאר שכנער חווה הטרדות מאדם בשכונה בה הוא גדל. אותו אדם איים אליו שאם יספר למישהו הוא יפגע בו. הפחד שיתק אותו ולא היה לו עם מי לדבר על הפגיעה שחווה. כשאזר אומץ וניסה לשתף את הוריו הוא לא זכה להקשבה ותמיכה מצדם.
לצערי סיפורים אלו אינם נדירים.
הפגיעה המינית מתבצעת בכל הרבדים בחברה ובכל סוגי החברות. בחברות מערביות בהן לגיטימי להתלונן, ההערכה האופטימית טוענת ש 25% מהנשים והילדות חוו פגיעה או הטרדה מינית והפסימית טוענת לאחוזים גבוהים יותר מכיוון שהרבה פשוט לא מתלוננות. אחוזים לגבי פגיעה מינית בבנים או גברים אינם ברורים מספיק מכיוון שהם פחות מתלוננים כי חשים שאין לגיטימציה חברתית לכך. בחברות בהן יש כאוס הנתונים מדברים על מספרים גבוהים בהרבה, למשל בהאיטי לאחר רעידת האדמה הערכה במרכזי העזרה הייתה ש- 80% חוו פגיעה מינית.
הרוב המכריע של הפוגעים הם גברים. הפוטנציאל לפגיעה מינית קיים כאשר הפוגע מזהה מצב של חולשה והזדמנות שלא תסכן אותו. הפוגע יכול להיות אדם זר, קרוב משפחה או מכר. הפגיעה יכולה להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, יכולה להתבצע בכל מקום - בחוץ, בבית של מקרים או קרובי משפחה או בביתך.
פעמים רבות פגיעה מינית בקטין מתבצעת על ידי קרוב משפחה או מכר. כשהורה מקבל את הבשורה הדבר מאוד מסעיר וקשה לעיכול וסביר שלא יודעים כיצב להגיב. למרות שזו פגיעה מאוד קשה בנפש האדם המשאירה צלקות המשליכות על המשך החיים, עם טיפול נכון ניתן להתאושש ולהחלים. חשוב להבין כי לתגובת ההורה והמשפחה יש מרכיב קריטי ביכולת של הנפגע להתאושש ולהתמודד.


הקושי גדול יותר כאשר הפגיעה נעשית בתוך המשפחה. מצד אחד יש רצון לשמור על שלמות המשפחה וקושי להאמין שאדם קרוב שסמכנו עליו יכול היה לעשות דבר כזה ומצד שני הצורך לגונן על הילד שנפגע. בנוסף להתמודדות עם הפגיעה יש להתמודד עם קרע בתוך המעגל הקרוב, ועם שאלות קשות כמו איך לא ידענו ולא ראינו, לאן לפנות, האם להגיש תלונה שתוביל לחקירה והחשש מפגיעה רגשית נוספת. מטופלים מתארים שכאשר שיתפו את ההורים חוו קשת של תגובות החל מרגשנות יתר כמו בכי, דכדוך עמוק ועד כעס על הילד והתעלמות. לפעמים כלל לא שיתפו כי לא חשו שיש את מי לשתף. לפעמים ההורה עצמו מרגיש חלש וחסר אונים אל מול הסיטואציה והפוגע. למשל כאשר הפוגע הוא מכר או בן משפחה, אולי עקב תלות כלכלית של ההורה בפוגע.


מה כן ניתן לעשות במצב של פגיעה?
חשוב לטפל בפגיעה מתוך ידיעה שניתן להחלים ובעיקר אסור להתעלם.
הדבר הראשון אותו יש לבצע הוא הרחקת הפוגע והפסקת הפגיעה.
ניתן להגיע למרכזים המטפלים בפגיעה מינית בכדי לקבל את העזרה הראשונית ויעוץ כיצד לפעול. בהמשך חשוב שהנפגע וגם בני המשפחה יקבלו טיפול כדי לתת ולקבל את התמיכה המתאימה החיונית לשיקום.


להכרות עם שיטת הטיפול לחצו כאן



יום חמישי, 21 ביולי 2016

איך הכסף יכול להרוס זוגיות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשה להודות בכך אך הרבה פעמים מערכת היחסים שלנו עם כסף היא מאוד רגשית ולא עניינית. הכסף מבטא למשל מעמד, שמחה, בטחון, חכמה, פיצוי, נחמה ועוד. ההגיון אומר שמערכת היחסים עם הכסף אמורה להיות ראציונלית ושקולה בהתאם לכמות שיש או שאין - והאדם אמור להתאים עצמו לתקציב הקיים כשהוא מבצע רכישות... אך בעולם המודרני והחומרי בו אנו חיים כאשר החשיפה לפרסומות רק הולכת וגדלה, מסביבנו מושקים ללא הפסקה המצאות וחידושים טכנולוגיים, חברות האפנה יוצאות בכל חודש עם ליין מוצרים חדש והפיתויים אין סופיים. הפיתויים הם אלו היוצרים מעורבות רגשית ומעוררים תחושות של רצון להיות שייך, שווה, להיות ולהראות כמו כולם, לא להשאר מאחור, מגיע לי, אני צריך את זה ועוד. כך לא מעט אנשים מגיעים למצב בו הם מרגישים צורך עז לקנות מוצרים שהם לא באמת צריכים גם כאשר הרכישה חורגת מהתקציב. בנוסף, פתרון ה"תשלומים" עובד חזק מאוד ובמקרים רבים אנו מאבדים שליטה על הכספים שעתידים לצאת וכך נכנסים למעין מערבולת של הוצאות.

בין בני זוג עשויים להווצר חיכוכים וריבים בנוגע להתנהלות הכלכלית. זה מתחיל לרוב עם החינוך מהבית שיוצר גישה שונה לכסף כך שיוצא שאחד מבני הזוג נחשב כבזבזן וחסר אחריות והשני נתפס כקמצן ולא נדיב. הסטיגמה הנפוצה בחברה מתייחסת לנשים כאל אלו שעושות קניות ומוציאות כספים בעוד הגבר הוא זה שמכניס את הכספים אך במציאות בהרבה מאוד בתים לא כך הדבר.
החלטות כלכליות אינן כוללות רק את השיקול האם להוציא כסף או לא אלא גם על מה להוציא. זה דורש מאיתנו לעשות סדר עדיפויות מה חשוב ומה פחות חשוב וניתן לוותר עליו. כאשר יש חוסר הסכמה מובהק בין בני הזוג לגבי סדר העדיפויות הכלכלי זה יוצר תחושות קשות שעולות בויכוחים בנושא. לפעמים הפער בין בני הזוג לגבי מה צריך לבין מה רצוי גדול מאד ולא מוסכם איפה עובר הגבול בין השניים. לכן כשזוג מחליט להתחתן ולהקים משפחה חשוב שיברר בינו לבין עצמו את העמדות האחד של השני בנוגע להתנהלות כלכלית. זאת כדי למנוע את הפערים הגדולים העשויים להתגלות בהמשך שמובילים לויכוחים, ריבים ואף לגירושים.

סיפור מקרה מהקליניקה:
ורדה היא אישה בת 46, עצמאית, נשואה עם 2 ילדים בוגרים. היא מרוויחה יותר מבעלה, הוא שכיר ומתנהג איתה כמו ילד קטן שמבקש כסף. הוא רוצה לעזור כלכלית לבני המשפחה שלו ודורש שהיא תשלם למרות שהוא עצמו אינו מוכן לחפש עוד עבודה לצורך השלמת הכנסה. הדבר מעורר אין סוף ריבים וויכוחים והיא לא רוצה לשלם יותר וגם לא רוצה להמשיך להתווכח על הנושא. הוא מנסה להפעיל מניפולציה רגשית בטענה שלא אכפת לה מהמשפחה שלו והיא מרוויחה כל כך הרבה ועוד תלונות רבות. אם היא קונה לעצמה משהו הוא ישר מאיר לה שעל דברים כאלה שטותיים לא אכפת לה להוציא כסף אבל לעזור למשפחה שלו זה מוגזם.
ורדה הגיעה לטיפול על סף גירושין כי כבר לא הייתה מסוגלת לסבול את בעלה ולשמוע על המשפחה שלו כל עוד הוא עצמו לא מוכן לעבוד יותר קשה כדי להרוויח יותר. למרות ההחלטה שלה הוא הצליח להפעיל אצלה רגשות אשם ולתת לה תחושה שהיא לא בסדר.
בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת להציב גבול ברור, לא נתנה מקום לוויכוח ודיון בנושא והצליחה להגדיר בדיוק מה היא מוכנה ומה לא מבלי שזה עורר אצלה רגשות אשם. כאשר הוא פגש את הנחישות שלה והבין שהיא תתגרש אם זה ימשיך הוא נרגע.

בני זוג שמתקשים להתמודד עם הנושא הכלכלי, שהדבר מעורר אצלם מתחים בזוגיות ובחיי המשפחה בצורה של מחלוקות קשות ובלתי פוסקות, מומלץ שיגיעו לטיפול בנטרול מחסומים רגשיים בכדי שהקושי לא יהיה זה שמנהל אותם ועל מנת שיוכלו להתגבר על הקשיים ולהמשיך לחיות חיי זוגיות ומשפחה טובים ופוריים.  



יום שלישי, 12 ביולי 2016

איך להתמודד עם לידה שקטה והפלה?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לידה שקטה והפלה הם אירועים קשים מאוד וטראומטיים.
במצבים כאלו נדרשת התמודדות עם אובדן שלוקח זמן להכיל ולעכל אותו. בנוסף לאובדן צריך להתמודד גם עם ההערות ושאלות מהסביבה כגון מה נולד ואיך הייתה הלידה? קושי מול נשים אחרות להן נולד ילד בריא ועוד.
יש נשים וזוגות שמצליחים להסתגל למצב, להתמודד בצורה בונה ולהכנס להריון לאחר האירוע. אבל יש כאלו שלא מצליחים להתאושש וגם כאשר נכנסים שוב להריון הוא מלווה בהרבה מאוד חרדות ופחדים. לעיתים מתייחסים אל התינוק שנולד לאחר האובדן כאל התינוק המנחם שבא להקל על הכאב הגדול. התינוק קולט את המתח, החרדה והקושי שמסביב והלחץ הזה יוצר עליו עומס וחוסר שקט, מה שמתבטא הרבה פעמים בהתנהגות לא רגועה, כביכול ללא סיבה מוצדקת. לאחר אירוע מצער של הפלה או לידה שקטה מומלץ להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוד לפני שמתחילים הריון חדש כדי להתחיל ממקום נקי רגשית בכדי לא ליצור מעמסה על התינוק שטרם נולד.

דוגמא מהקליניקה:
יעל, מטופלת בת 35 נשואה עם שני ילדים הגיעה לקליניקה לטיפול. היא סיפרה שנולדה אחרי הרבה הפלות שאמא שלה חוותה. עקב כך היא גדלה עטופה בצמר גפן, מוגנת בצורה חסרת פורפורציה, לא נתנו לה מנוחה, לא שחררו אותה לדרכה ובכך לא אפשרו לה לפתח את העצמאות שלה. היא הבינה שהייתה צריכה למלא ציפיות וכאב של הורים וסבים. במהלך הטיפול הרגשי לנטרול מחסומים רגשיים עולים דברים משלבים מוקדמים בחיים - יעל חוותה בעצמה מספר הפלות לפני לידת ילדה השני. היא הגיעה לטיפול מכיוון שהבינה שהיא עלולה להתנהל עם ילדה כמו שהתנהלו איתה. אחרי הטיפול היא הצליחה למתן את החרדות והדאגנות ולאפשר לילדיה לגדול בסביבה יותר בריאה ופחות חרדתית.

להכרות עם שיטת הטיפול לחצו על הקישור http://www.oragolan.co.il/about-the-treatment-method/


יום שלישי, 28 ביוני 2016

איך הייתי רוצה להראות כמו….

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בעידן המודרני יש עיסוק הולך וגובר בכל הקשור למראה חיצוני, אידיאל היופי הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשגה והקודים החברתיים נעשים "קשוחים" יותר. הרבה מאוד אנשים מסתובבים בעולם עם תחושות מחמירות וקשות לגבי עצמם וסובלים מדימוי עצמי נמוך. תחושות אלו מאוד נפוצות סביב גיל ההתבגרות אבל כיום אנו פוגשים אותם בגילאים צעירים מאד כבר מגילאי 6 ואפילו מוקדם יותר.
בשלב ההתבגרות הן תואמות גיל ולגטימיות ולרוב חולפות עם ההתבגרות. הבעיה מתחילה כאשר הן לא חולפות למשל בקרב ילדים שנחשבו בילדותם לפחות יפים וסבלו מהצקות עקב כך, גם אם גדלו להיות מבוגרים נאים הם עדיין חווים את עצמם כלא יפים ולא מושכים וחיים בתחושת "הברווזון המכוער". תחושת חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני יכולה להיות סבירה אם היא מתמקדת במשהו נקודתי עליו ניתן לעבוד ולשפר, או לחילופין ללמוד לחיות איתו בשלום. הבעיה מתחילה כאשר הרצון לשנות וליפות אינו פוסק, החל ממשקל הגוף, דרך השיער, האף ועוד ועוד. בעבר טיפלתי בדוגמניות על, כאלו שנחשבו היפות ביותר בעולם שהופיעו בשערים של מגזינים נחשבים וייצגו את המותגים הנחשבים ביותר. לתדהמתי גיליתי אצל רבות מהן תופעה מדאיגה. למרות יופיים הרב ולמרות גילן הצעיר - סוף העשרה ותחילת העשרים, רובן כבר היו אחרי הרבה ניתוחים פלסטיים כדי לתקן את גופן. הן היו ערניות בעיקר לפגמים ורגישות להערות של הצלמים ושל בעלי הסוכנויות שייצגו אותן. במצב כזה האדם נכנס למערבולת ורצון עז ובלתי פוסק לשנות את עצמו. מצב זה שואב מאמצים רבים, משאבים וכסף וככל שאנשים אלו יותר מתעסקים בעצמם וחושבים שאחרים מתעסקים בהם הם הופכים אומללים ויותר פגועים רגשית.
בקרב הורים חשוב לשים לב שלא מעבירים תחושות אלו לילדיהם או לבני זוגם. הערות פוגעניות שנאמרות בחוסר טקט בתזמון גרוע ובטון דיבור לא מתאים יכולות להיות מאד הרסניות. למשל מטופלת שסיפרה לי שבילדותה שאלה את אמה האם היא יפה והאם ענתה את החכמה במשפחה. במצבים מסויימים זה בסדר ונכון להעיר אבל יש לשים לב כיצד מתנסחים, בצורה בונה ומכבדת ולא בצורה שמבטלת ומורידה את הביטחון של צד השני. למשל  למצא את הדרך והתזמון להדריך ילדים ובוגרים שאינם יודעים לשמור על הגיינה וריח נעים או אינם יודעים ללבוש ולהתאים לעצמם בגדים שהולמים אותם.
מאוד מומלץ לאנשים בכל הגילאים שחשים דימוי עצמי נמוך, שיגיעו לטיפול כי מצבם פוגם באיכות חייהם ובשמחת החיים שלהם וככל שעובר הזמן הקושי מעיק ומכביד יותר ומתקבעות תחושה שגויה שכך המצב ולא ניתן לשפר או לשנות.  



יום שני, 27 ביוני 2016

כיצד תחזוקה רגשית תורמת במניעת מחלות?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

המחקרים בשנים האחרונות מדברים על כך שכל המחלות הקשות – סכרת, לחץ דם, שבץ מוחי, סרטן, מחלות כרוניות של כאבים ועוד קשורות למצבו הנפשי של האדם כגון המאמר (HOW EMOTIONS MAY CONTRIBUTE TO CANCER. by Subhuti Dharmananda, Ph.D., Director, Institute for .(Traditional Medicine, Portland, Oregon
כשאנחנו נמצאים לאורך תקופה במצבים של לחץ גדול וחרדה אנחנו למעשה מתישים את עצמנו. התשה ברמה הרגשית לאורך זמן פוגעת בצורה ישירה ומחלישה את המערכת החיסונית, מה שחושף אותנו למחלות ופוגע בבריאותנו.

לאופן בו הסביבה משפיעה עלינו והאופן בו אנו מגיבים לסביבה יש קשר לסיכוי להתפרצות מחלות.
למשל נטייה גנטית לחלות במחלה מסוימת מגדילה את  הסיכוי שמחלה תפרוץ אך מדוע יש אנשים שאצלם המחלה פורצת בגיל צעיר ואחרים בגיל מבוגר?
מדוע היא פורצת אצל אחדים באופן קל ואחרים באופן קשה?
ומדוע היא לא פורצת אצל כל אלו שנושאים את הנטייה הגנטית?  
ובאופן כללי נשאלת השאלה - מה ניתן לעשות?

אנחנו כמובן לא יכולים לשנות את הנטייה הגנטית שלנו ולא יכולים להכתיב אירועים שונים שגורמים לנו ללחץ אבל ניתן לשמור על האנרגיה והבריאות העתידית שלנו בכך שנמנע מהמערכת הרגשית שלנו להגיב בצורה שגורמת לשחיקה ולהתשה לאורך זמן. התשה רגשית כוללת: לחץ, מתח, חרדות, דאגות, פחדים, דיכדוך, תקיעות, מריבות, צעקות, התמודדות עם מערכת ציפיות טובענית שלך מעצמך או של אחרים ממך, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, קושי להתמודד עם שינויים ועוד. כמובן שכל אחד חש תחושות אלו במהלך החיים ואף יותר מפעם אחת. כאשר תחושות אלו דומיננטיות ללא הפוגה, מבלי שחשים רגועים ונינוחים, ללא תחושת חיוניות ושמחת חיים מתחילה השחיקה והפגיעה במערכת הרגשית והחיסונית. בכדי לשמור על המערכת הרגשית מומלץ לבצע תחזוקה רגשית באמצעות טיפולים לנטרול מחסומים רגשיים שניתן לעשות תקופתית. כמו שטיפולי שיננית תקופתיים חשובים לשמירה על בריאות הפה והגוף טיפולי תחזוקה רגשית חשובים לשמירה על המערכת הרגשית. טיפולים אלו עוזרים לאדם להתמודד עם מצבים שונים, להגיב בפרופורציה תוך הפעלת שיקול דעת ולעשות את הבחירות הנכונות בהתחשב בנסיבות.
המטרה כמובן אינה להפוך אדם לאדיש או רדום רגשית. תגובה רגשית חזקה ואפילו קיצונית היא תקינה במצבים מסוימים אבל לאחר מכן צריך להתחיל תהליך של רגיעה והסתגלות הכולל גם קבלת החלטות וביצוע פעולות מסוימות.

למידע נוסף בנוגע לנטרול מחסומים רגשיים לחצו על הקישור



חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.   

סיפור מקרה מהקליניקה:
אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד.

מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא



יום שני, 30 במאי 2016

חרדה מהחרדה


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע.
אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון.

לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם.
לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה.

התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה.
חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך.

למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה