הבגידה והבחירה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בגידה זה דבר נפוץ מאד. הרבה אנשים חוו בגידה ואלו שלא חוו, מכירים לפחות אדם אחד שחווה בגידה. כשאנחנו מגלים שבגדו בנו מתעוררות המון תחושות: בושה, פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי, אנו פגועים רגשית, חשים מרומים, דחויים ומנוצלים. לאחר שהתגלתה הבגידה צריך לעשות החלטה קשה. להישאר ביחד או להיפרד. החלטה קשה יותר היא אופן ההתמודדות עם הבגידה. כיצד ממשיכים הלאה מבלי שתחושת הפגיעה והחשדנות תמוטט אותנו ואת הקשרים שלנו.

לירון, בת 38, נשואה עם 3 ילדים וחיה עם חשש תמידי מבגידה. היא סיפרה שלא תפסה את בעלה בוגד ולפי ההתנהלות שלו גם אין לה סיבה לחשוש אבל בכל זאת היא בודקת אותו כל הזמן.

כששאלתי אותה מה תעשה אם תתפוס את בעלה בוגד?

היא השיבה שעדיין לא יודעת.

"אז למה את בודקת?" שאלתי.

תשובתה הייתה "כדי למצוא".

"למעשה את כל יום חווה וחיה את הבגידה למרות שדבר לא קרה?"

"נכון" השיבה.

"האם יש משהו שבעלך יכול לעשות שירגיע אותך ויאפשר לך לסמוך עליו?"

"לא" היא ענתה.

הצעתי לה לחשוב קודם מה היא תעשה אם תמצא, כי אם אין בכוונתה לעשות דבר אז למה לה לדעת?

הסברתי לה שהיא מבזבזת המון אנרגיה רגשית על חווית בגידה וזה מנהל אותה. זה פוגע בה בקשר הזוגי ובבני המשפחה כאשר היא מרוכזת בתסריט השלילי במקום להנות ממה שיש לה, מהזוגיות ומהמשפחה.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לחזור לפרופורציות וליצור סדר עדיפויות. כדי שנוכל לעשות בחירות נכונות עבורנו ולהיות שלמים עם הבחירה אנו צריכים שתהיה לנו היכולת ליצור קשרים וגם לנתק קשרים. 

הילד לא בא עם דף הוראות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כהורים טבעי, שיש לנו שאיפות גדולות עבור ילדינו. השאיפות והרצונות שלנו לא נפסקים לעולם וממשיכים גם כשהילדים גדלו וכבר בוגרים בעצמם. כל אחד מאתנו רוצה שהילד שלו יהיה הכי מוצלח, חכם, עצמאי ומאושר. אנחנו שואפים שהילדים שלנו ימצאו את הכיוון הנכון להם בחיים, יתפרנסו בכבוד ושיהיו להם קשרים משפחתיים וחברתיים בריאים וטובים. יש חשיבות גדולה מאוד לאופן בו אנחנו כהורים בוחרים לגדל את הילדים ולהעביר להם את המסרים החשובים, השאיפות והציפיות שלנו מהם. למרות הכוונות הטובות, לפעמים משהו משתבש והילד חווה מהוריו ציפיות גבוהות או נמוכות מידי.

יש ילדים שחווים ציפיות כל כך גבוהות שעבורם ההורים יוצרים מעין צל גדול ומאיים מעליהם שגורם להם לחיות בפחד וחשש תמידי לאכזב. בכל דבר שהם עושים הם מרגישים שהם לא מספיק טובים, לא משנה לכמה השגים הגיעו. מטופלים בוגרים העוסקים ברפואה, עריכת דין ומנהלים בכירים שלמרות הישגיהם הם חשים שזה לא מספיק טוב עבור ההורים. אולי הם פשוט אף פעם לא שמעו את ההורים אומרים להם עד כמה הם גאים בהם. הסיבות לכך יכולות להיות שההורים הקפידו לשים דגש תמיד על השלילי, על מה עדיין לא הושג מתוך מחשבה שזה ידרבן את הילדים להתאמץ ולהצליח יותר.

להורים מאד לא נעים שהילד מתקשה לעמוד בסטנדרטים מסוימים ומקווים שהוא לא יבייש אותם במצבים שונים. למשל כשההורים לוקחים את הילד לתחרות, מצד אחד הם מביעים בכך את תמיכתם בילד ומצד שני כשהם כל כך מתרגשים ורוצים מאד שהילד יצליח הם מעבירים מסר שהציפייה ממנו מאד גבוהה במיוחד כשכולם מסתכלים עליו. גם ההורים חווים לחצים וציפיות כשמצופה מהם לשתף אחרים בהצלחות של ילדיהם.

יש הורים שאומרים לילד שהציונים שהביא מבית הספר לא חשובים והעיקר שיעשה את המיטב, אבל הילד קולט מההורים מסרים אחרים שהם משדרים בלי שהם מודעים לכך. הורים שנמצאים בעמדות בכירות ודורשים מעצמם המון, שופטים לחומרה טעויות שלהם או של אחרים, הילד יכול להרגיש שהוא מאכזב אותם כי אינו מסוגל לעמוד באותם הסטנדרטים של ההורים.

בקצה השני יש הורים נטולי ציפיות שלא דורשים מהילדים דבר. גם גישה זו עלולה להיות בעייתית מכיוון שהילדים זקוקים לרמה מסויימת של תמיכה, הכוונה ודרישות, אחרת הם חשים שאינם חשובים ולאף אחד לא אכפת מהם.

ילדים שחשים שהם אף פעם לא מספיק טובים ולא עומדים בציפיות ההורים או חשים שלא משנה מה עשו ממילא לאף אחד לא אכפת מהם, יכולים לגדול עם קושי למצא כיוון בחיים, עם תחושה שהם אבודים, שהם כל הזמן תחת לחץ וביקורת לא משנה מה אומרים להם ומה הם עושים או משיגים. זה יוצר קשיים בתקשורת, ריחוק, תסכול ופוגם בשמחת החיים ואיכות החיים.

אין מתכון קסם והילד לא בא עם דף הוראות. בתוך משפחה אחת, יכולים להיות אחים כשלכל אחד מהם צריך גישה שונה: ילד שצריך שידחפו ויעודדו אותו כל הזמן להישגים, ילד שצריך חופש פעולה כי יש לו מצפן פנימי להתכוונן למקומות שנכונים לו וילד שצריך משהו באמצע.

בין מגוון הטיפולים שקיימים בקליניקה יש גם טיפול שמותאם להורים. טיפול לנטרול מחסומים רגשיים שמצד אחד עוזר לשחרר דאגות כלפי הילדים ומצד שני מאפשר להורה למצוא בעצמו את המינון הנכון באמצעותו יעודד את ילדיו להוציא את המיטב שבהם ולשמור על תקשורת טובה איתם. 

בך בחרנו - התמודדות עם אימוץ

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ילדים מאומצים מתחילים את החיים עם קושי שנכפה עליהם. הריון לא רצוי, לעיתים אצל נשים שאינן בריאות, מכורות, נשים צעירות שמסתירות את ההיריון ועוד. העובר גדל בבטנה של אם במצוקה וסופג את מצוקתה. בסופו של דבר נולד למקום שלא מוכן לבואו. מרגע הלידה ועד שהתינוק מגיע למשפחה המאמצת הוא נמצא בסביבה שיש שם כוונות ורצון טוב לטפל בו אבל בלי הפנאי לכך. הוא מקבל את הצרכים הפיזיים להם הוא זקוק אבל לא את כל הצרכים הרגשיים.

בגיל צעיר הוא חווה מעבר נוסף למשפחה המאמצת והוא צריך להסתגל לאנשים חדשים, שפה ותרבות חדשה. פעמים רבות הוא סוחב את הקשיים הראשוניים שלו לתוך הגדילה והילדות שלו וזה עלול ליצור אצלו מחסומים רגשיים שיכולים להשפיע על התפקוד שלו במהלך חייו וכאדם בוגר.   

כמו הילד, כך גם ההורים המאמצים מתמודדים עם קשיים רבים. ברוב במקרים מאמצים ילד לאחר שניסו להביא ילד ללא הצלחה ואז נכנסים לתוך תהליך אימוץ ארוך ומתיש.

כשהילד מגיע אליהם אי אפשר לדעת בדיוק אילו קשיים הוא חווה, איך הם משפיעים עליו בהווה ואיך ישפיעו בעתיד. אחת הבעיות עם ילדים מאומצים היא שההיסטוריה הראשונית שלהם לרוב אינה ידועה ולא ברור כיצד תשפיע עליהם בעתיד.

לעיתים הילד המאומץ שהגיע ממדינה אחרת נראה שונה מאד במראה מהוריו המאמצים כך שגם אנשים זרים שאינם מכירים את המשפחה יכולים מיד לזהות שהילד מאומץ. במגרשי משחקים הילדים יכולים לשמוע הערות מילדים או בוגרים אחרים על כך שהמראה שלהם שונה מההורים שלהם. לעיתים ההערות מגיעות עם רוע וחוסר טקט.

בעיה מורכבת יותר היא כאשר יש להורים המאמצים גם ילדים ביולוגים. למרות אהבה שיש להורים לכל הילדים הילד המאומץ בדרך כלל מרגיש פחות מוצלח, רצוי ואהוב. לעיתים גם להורה יש העדפה לילד הביולוגי וקשה לו להסתיר זאת. זה מצב מורכב שלא מדברים עליו לכן יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, קשיי תקשורת בין בני המשפחה ומערכות יחסים מורכבות והרסניות שלא מצליחים למצוא להם פתרון.

יש ילדים שאומצו בנסיבות טרגיות עקב מוות של ההורים או אחד ההורים. בני משפחה אחרים מטפלים ומגדלים את הילד אבל עדיין הילד חווה את האובדן גם אם קרה בגיל מוקדם לפני שהוא זוכר ויכול לתאר מה קרה.

נסיבות טרגיות אחרות הן כאשר הילד הוצא מהמשפחה הביולוגית עקב חוסר תפקוד וחוסר יכולת לטפל בילד.

לעיתים ההורים המאמצים אינם יודעים כיצד להתמודד עם השאלות הקשות או לא יודעים כיצד ומתי נכון לתת לילד את המידע, או שהם עצמם חשים בושה עקב העובדה שלא יכלו להביא ילדים ונאלצו לאמץ, או לא שלמים לגמרי עם האימוץ. קשיים אלו לגיטימיים אבל אין לגיטימציה לדבר על כך ולשתף בקושי. ההתמודדות עם המצב החדש לעיתים מכבידה על הזוגיות ומתעוררים קשיים גם בתקשורת הזוגית.

אימוץ ילד זה תהליך ארוך, מתיש ומורכב שמצריך גם הכנה רגשית. מכיוון שלא ברור כיצד ההיסטוריה הראשונית של הילד תשפיע עליו כדאי גם להורים המאמצים וגם לילד לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי למנוע או למזער את הבעיות שנובעות מהחוויה הראשונית. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתבצע על ידי כושר התנגדות השריר מלל מגע עדין והדמייה קצרה. על ידי סדרת שאלות שהמטפלת שואלת היא יכולה לקבל מידע מהמערכת הרגשית בגוף לגבי עומסים רגשיים שנקלטו בשלבים מוקדמים גם כאשר המטופל לא יכול לספק מידע על ההיסטוריה הראשונית. הטיפול אינו כולל שיחות או הנחיות לכן הוא קל מאד לשיתוף פעולה. הטיפול פותח אופציות רגשיות ומאפשר לעשות בחירות נכונות לממש פוטנציאל למצוא ערוצי תקשורת יעילים ולחיות בשלום עם עצמך ועם הסביבה.

הטיפול מייצר שקט רב ויכול לעזור לילד ולהורה לראות את הטוב שבסיפור במקום את הרע. הוא עוזר לילד להרגיש שהוא זכה במשפחה, הרי להבדיל מילד ביולוגי שלא בוחרים- בילד מאומץ בוחרים. חשוב לנקות את כל מה שהילד עבר ומשפיע לו על החיים וכמובן גם את המחסומים של ההורים המאמצים שמתמודדים עם חוסר ודאות, חרדה ומתח.

טיפים

1. חשוב שלהורים ולילד יהיה ברור שהורה זה מי שמגדל את הילד ולא מי שילד אותו.
2. חשוב שההורה ירגיש נוח עם האימוץ ולכן יוכל לספר לילד מיד שהוא מאומץ ונבחר על ידי ההורים מכל הילדים. הוא המתנה שלהם והם שלו.
3. חשוב שלהורים ולילד יהיו כלים ותשובות מוכנות כאשר נתקלים בהערות קשות.
4. חשוב לעדכן את הבוגרים והילדים במסגרות שבהן הילד נמצא על היותו מאומץ וכיצד נכון להתמודד עם שאלות או הערות לא נעימות.

איך גוש מתכת יכול לעוף?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

מטוס זה דבר לא הגיוני.

ההיגיון הבריא ונסיון החיים שלנו עם כוח המשיכה קובעים בוודאות שמטוס לא יכול להיות באוויר ועוד לאורך זמן. לא הגיוני שגוש מתכת בכזה גודל ובכזה משקל יכול לעוף באוויר. אבל... מיום לידתנו אנחנו יודעים שזה אפשרי וקורה כל יום, כל היום ובכל העולם - אנשים טסים. הנתונים מראים שמטוס הוא כלי התחבורה הבטוח ביותר. למרות שקרו תאונות ופיגועים עדיין הרבה פחות אנשים נהרגו בטיסה מאשר מתאונות דרכים וממחלות.

לא מעט אנשים, ילדים ובוגרים סובלים מפחד או חרדה מטיסות. כמו כל פחד וחרדה זה מופיע פתאום. לחלקם היא הופיעה למרות שטסו פעמים רבות בחייהם ולא קרה להם דבר ולחלקם התעוררה למרות שלא טסו מעולם או טסו פעמים ספורות. לא תמיד מטופלים יודעים לדווח מה עורר את החרדה. חלק מקשרים זאת לטיסה מפחידה עם הרבה טילטולים וכיסי אוויר. הרבה אנשים מדווחים על התעוררות החרדה לאחר אסון או כמעט אסון תעופה שדווח בחדשות.

הפחד לרוב נובע מהצורך בשליטה ובא לידי ביטוי החל מהקושי לחשוב בכלל או לתכנן טיסה, בהזמנת כרטיס טיסה, לילות לבנים בימים שלפני טיסה וכמובן בטיסה עצמה. בין החרדים שכן עולים לטיסה, יש את אלו שמחזיקים את הכיסא במשך כל הנסיעה ונמצאים במתח רב וכעס על האנשים הרגועים שישנים סביבם או קוראים ספר, יש את אלו שלוקחים כדורי הרגעה לפני ו/או בזמן הטיסה ויש כאלו שחווים סימפטומים של חרדה כגון: קושי בנשימה, הזעת יתר, רעד בלתי פוסק, דופק מהיר, כאבי בטן וראש, בחילות, הקאות ורצון אדיר לצעוק ולברוח. חרדת הטיסה פוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה אך גם בחברים ובני משפחה. הם נמנעים מלצאת לחופשה בחו"ל, לא מבקרים בני משפחה שחיים בחו"ל ואפילו מסרבים לקבל מתנה של חופשה בחו״ל ממקום העבודה. ההשפעה כמובן יכולה להיות רחבה הרבה יותר. לדוגמא- היא יכולה ליצור בעיות חברתיות כשכל החברים רוצים לטוס ביחד ויכולה לגרום לסרב לעבודה חדשה ומצויינת בגלל שקיימת בה דרישה לטוס.

חרדת הטיסה, כמו כל חרדה אחרת, אם היא לא מטופלת יכולה רק להחריף. במרכז אורה גולן יש טיפול יעיל, מדויק וקצר לנטרול מחסומים רגשיים המנטרל את חרדת הטיסה ומעלים אותה. מטרת הטיפול לאפשר לאדם להגיב בפרופורציה, לשחרר את הצורך בשליטה, להיות רגוע ונינוח ולטוס בנחת. יותר מזה, טיסה היא זמן מנוחה. עושים עבורנו את העבודה, אין לנו אפשרות לקבל טלפונים. זמן לראות סרט, לקרוא ספר, לאכול ולישון. זה כל כך כיף. אז למה שנמנע מעצמנו להנות שאנחנו רואים שאחרים עושים את זה ומצליחים?

מי מפחד ממחלות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה ממחלות או חרדה בריאותית היא תגובה חסרת פרופורציה להתמודדות עם מחלות. כל אחד חושש לחלות וחושש לקבל את הבשורה, אך כאשר מתמודדים עם מציאות זו בפרופורציה אנשים אינם עסוקים בחשש שלהם ממחלות. הם מנהלים את חייהם כרגיל, עושים את הבדיקות הרפואיות הנדרשות, מקבלים תוצאות ובמידת הצורך מקבלים את הטיפול שהומלץ להם. יש להם את היכולת לסנן מידע על מחלות, להתייחס רק למה שרלוונטי עבורם ולא מעבר לכך.

שפע המידע הזמין כיום על מחלות ובריאות מחנך ומלמד אנשים להיות מודעים לשמירה על בריאותם אך גם תורם להתרחבות תופעת החרדה בנושא. החרדה הבריאותית או החרדה ממחלות הפכה לחרדה נפוצה מאד אצל ילדים, נוער ובוגרים. בקלות ניתן למצוא מידע לגבי כל סוגי המחלות, התסמינים ודרכי הטיפול. הבעיה היא שכאשר נחפש באינטרנט תסמין מסוים, סיכויים גבוהים מאוד שנקבל תוצאות שיראו לנו שמדובר בוודאות במחלה  ס ו פ נ י ת !!!

כמובן שלחרדה הבריאותית, כמו לכל חרדה אחרת, יש רמות שונות וצורות ביטוי שונות. אירוני שדווקא החרדה הבריאותית יכולה לגרום להזנחה או פגיעה בבריאות:

1. תחושת שיתוק כך שלא מסוגלים לעשות כל דבר שקשור לבריאות, אפילו לא ללכת לרופא או לעשות בדיקת דם פשוטה.
2. מבצעים את הבדיקות הנדרשות אבל לא מסוגלים להתמודד עם ההמתנה לקבלת התוצאות.
3. קושי להתמודד עם תסמינים של מחלה אפילו קלה כגון התקררות שלך או של אדם קרוב.
4. קושי לשמוע על מחלה שלך או של אדם קרוב או אפילו זר.
5. לא מסוגלים לשמוע את המילה סרטן או חלילה להגיד אותה, במקומה אומרים ״המחלה״.
6. קושי להתמודד ולתת תמיכה לאדם קרוב שחלה.
7. קושי להתמודד עם בדיקות מעקב הנדרשות לאחר ההחלמה מהמחלה. נרגעים לאחר תוצאות שליליות כלומר חיוביות עבורם אבל החרדה נבנית בהדרגה על למועד הבדיקות הבא.
8. קושי להתמודד עם הצורך במעקב רפואי בגלל סיכון גנטי, חשים שגזר דינם נחרץ כבר.
9. כל תסמין קטן שלך או קרוביך מצריך בדיקות רפואיות.
10. צורך לקבל חוות דעת מרופאים שונים וקושי לסמוך שהכל תקין. דבר שמגדיל את הסיכוי לפספס  בעיות כי גם לרופאים קשה להתייחס לתלונות ברצינות.
11. צורך בתרופה לכל תסמין ושימוש בתרופות באופן עצמאי ללא יעוץ רפואי.
12. קושי להתמודד עם כל כאב או מיחוש ושימוש מופרז במשכחי כאבים.

כמובן שאין כל תועלת בלהגיד לאדם לחוץ להירגע, אלא יש צורך בטיפול שיסיר את החרדה. הורים עם חרדה בריאותית מעבירים את החרדה לילדים גם אם הם לא משתפים אותם בחרדות שלהם. הילדים קולטים את תחושת החרדה שיש להורים ונוטים לפתח חרדה גם הם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר לאנשים לחזור לפרופורציה, לתפקד, לעשות את הבדיקות הנדרשות, להיות רגועים ונינוחים בלי שהחרדה תנהל אותם ותעסיק יותר.

ההמלצות שלנו לאנשים שסובלים מחרדה בריאותית:

• להימנע מחיפוש מידע על תסמינים ברשת.
• ללכת לבדיקות רפואיות נדרשות לא להימנע מהם, לקחת בן משפחה או חבר קרוב שילווה.
• להימנע משיחות על מחלות, במידה והן לא עושות לך טוב.
• משתלם להשקיע בבריאות על ידי פעילויות פשוטות כמו אכילה נכונה, פעילות ספורטיבית ומספיק שעות שינה.
• צחוק תורם לבריאות.
• הבכי משחרר, לא מומלץ לעצור אותו.